נכתב ע"י יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת הורית" בפיתוחה של ד"ר רונית פלוטניק, ובוגר גישת "הסמכות החדשה" בפיתוחו של פרופ' חיים עומר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים), מאמן מוסמך בתחום הפרעת הקשב ולקויות למידה בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, בוגר הכשרות להנחיית קבוצות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ובעיות אלימות, בוגר קורס ביו-פדבק וכן בוגר השתלמויות מקצועיות נוספות ומגוונות בתחום הפרעת הקשב וקשיי התנהגות.
במשך עשור הובלתי את המרכז הקהילתי הגדול בארץ להתערבות רב מערכתית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. כמו כן העברתי עשרות סדנאות בנושא התערבויות עם ילדים ונערים אלו, בדגש על נערים עוברי חוק עם הפרעת קשב.
כיום אני עוסק בהדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות והתנהגויות סיכון. כמו כן אני שותף בתהליך הכשרה של מפעילי מבדק MOXO (כלי עזר ממוחשב בתהליך הערכה של הפרעת קשב), מוביל את מיזם FOCUS BOX ADHD – ארגז הכלים המקוון למיצוי יכולות של אנשים עם ADHD ומפעיל באהבה גדולה את מיזם "ZOOM על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD.
עולה לך החשד שיש לילד שלך הפרעת קשב? הינה המלצה לדרך פעולה (אנא תפעל שלב אחר שלב):
| מס' שלב | נושא | מה צריך לעשות? | עשיתי? |
| 1 | עולה חשד להפרעת קשב? |
עצרו! לא צריך להיבהל, לא צריך להתבלבל ובעיקר לא צריך לחפש אשמים. צריך רגע לעצור, לנשום ולזכור שטובת הילד ועתידו זה מה שמעניין אותנו! כמו כן לזכור שהערכה של הפרעת קשב היא לא ישר שווה ריטלין או טיפול תרופתי אחר. צריך קודם לאבחן, לראות ואז להחליט כשתמיד תזכרו – ההחלטה לכל דבר שקורה לילד היא של ההורים בלבד.
עוד דבר: אני ממש מבקש מכם לא להתחיל לחפש סתם חומר על הפרעת קשב באינטרנט ובקבוצות פייסבוק. המידע לא תמיד אמין ולעיתים "מתובל" באינטרסים זרים ולא מקצועיים של אנשים כאלה ואחרים. מידע חשוב מאוד לקחת מאתרים של גורמי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית מותאמת, ולא מאנשים שטוענים שהם כאלה (ולכו תדעו מה עומד מאחורי הפרסומים שלהם). אני מבקש להמליץ על האתרים הבאים: 1. מהי הפרעת קשב (מאת: ד"ר איריס מנור) https://katzr.net/b05131 2. מידע להורים מתוך העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו: https://katzr.net/b0572f 3. מידע להורים מתוך אתר משרד הבריאות הישראלי: https://katzr.net/46f5d0 4. עמותת "קווים ומחשבות" העמותה הישראלית להפרעת קשב: https://keshev.org/ 5. מוזמנים למצוא מידע אמין ומקצועי שאני מפרסם בעמוד הפייסבוק שלי: https://katzr.net/d11ba5 |
|
| 2 | להתחיל לשאול שאלות | חשוב מאוד שתשאלו שאלות את כלל הגורמים שקשורים לילד. אבל! חשוב מאוד לשאול שאלות שיתנו לכם מידע אמיתי ומדויק לגבי איך הסביבה רואה את הילד. שימו לב שצריך לקחת הרבה אוויר ולשאול באמת מבלי שנגרום לצד השני לענות מה שאנחנו רוצים לשמוע, אלא לקבל תשובות אמיתיות.
ולכן אני מבקש להמליץ לכם לשאול את הגורמים הבאים את השאלות הבאות: 1. בית הספר: חשוב מאוד לפנות למחנכת, יועצת ומנהלת ולשאול כך "אני חושבת שלילד שלי יש מאפיינים של הפרעת קשב. איך את רואה את הדברים? תוכלי לספר לי בדיוק מה את רואה? חשוב לי לקבל מידע בצורה המקיפה והמעמיקה ביותר". חשוב מאוד לאסוף מידע מכל גורם ועדיף שתקבלו את זה כתוב גם כי תצטרכו את זה להמשך הדרך ובעיקר כי לפעמים תרצו לקרוא שוב ושוב על מנת לקבל ולהפנים, וגם לשאול שאלות. 2. גורמים קהילתיים: אם הילד נמצא בחוג / טיפול כזה או אחר / סיוע לימודי / חונכות אז לשאול גם אותם באותה השאלה שכתובה במספר 1. גם כאן חשוב מאוד לקבל מסמך כתוב. 3. הילד עצמו: וכאן צריך להיות רגישים! חשוב לשבת עם הילד בשיחה ב- 4 עיניים, לא מאיימת, בצורה נעימה (אפילו בבית קפה) ולשאול אותו "אני רוצה שתכניס אותי לראש שלך. אם אני שם, מה אני רואה? מה אני שומעת? מה אני מרגישה?". שימו לב שהילדים לא תמיד משתפים פעולה אבל מניסיוני ברוב המקרים שיתפו פעולה יפה. אם הם לא נותנים לנו מידע שיכול להעיד על מאפיינים של הפרעת קשב, זה לא אומר שאין… שימו לב שאנחנו רק שואלים שאלות (:
|
|
| 3 | לקבל החלטה שמתחילים הערכה רפואית | אוקיי… אז יש לכם קצת מידע שאספת מהשאלות ושקראתם באתרים מוסמכים. עכשיו אתם צריכים לעצור, לנשום ולהחליט שאתם יוצאים למסע שלעיתים הוא לא פשוט בכלל.
אני אוהב לתת את הדוגמא שכל הורה רוצה שיהיה לו את הילד הכי מושלם שיש, כזה שיהיה כמו התינוק של במבה, שכולם רק ירעיפו עליו שבחים, שבכל פעם שתגיעו לבית הספר כל הצוות יקפוץ עליכם ויספר לכם כמה הילד שלכם מושלם אבל… זה לא בדיוק ככה. זה לא קל להורים לראות שהילד שלהם, במידה כזו או אחרת, סובל (להגדרת הורים רבים) אך התפקיד שלנו כהורים זה לעזור לו בצורה הטובה ביותר ולכן אתם צריכים להחליט שאתם עוזרים לו ומתחילים מסע לא קל (נפשית ומעשית) של הערכה. אם החלטתם שאתם יוצאים לדרך, תמשיכו הלאה בטבלה זו. |
|
| 4 | איסוף חומר | כאן תצטרכו לקחת קלסר ולהכניס לו את החומרים הבאים:
1. תעודות של הילד מכל השנים (אם חסר לכם, זה הזמן לפנות למזכירות בית הספר. אם הילד בגן, אז להכניס את מכתב סיכום שנה של הגננת) 2. סיכומים של כל הטיפולים שהילד עבר בצורה כזו או אחרת (שימו לב שאם אין לכם אך הטיפול נעשה דרך קופת חולים אז רופא המשפחה יכול לתת לכם. אם הלכתם באופן פרטי אז פשוט לבקש שיכתבו לכם, כולל מדריכי חוגים, שיעורי עזר, חונכות וטיפוליים פרטיים. בהזדמנות זו אני מבקש להזכיר שאני ממליץ לכם לבקש אחרי כל! תהליך טיפולי או חינוכי כזה או אחר, גם אם זה "רק חוג" בשבילכם, סיכום כתוב. אתם לא יודעים מתי תצטרכו את זה). 3. סיכומים נוירולוגיים / פסיכיאטריים 4. כל המכתבים שקיבלתם מבית הספר 5. תוצאות בדיקות דם, גדילה וכל בדיקה רפואית כזו או אחרת. 6. אבחונים והערכות מקצועיות שעשיתם לילד לאורך השנים. |
|
| 5 | ביצוע מבדקי עזר | כאן אני רוצה לפתוח ולהזכיר – כל מה שכתבתי לכם במסמך זה הוא בגדר המלצה בלבד ומתוך ניסיון ארוך שנים בתחום.
רגע לפני שאתם הולכים לרופא, אני מבקש להמליץ לכם לעשות לילד מבדקים מקצועיים שיכולים להעיד (לא לאבחן!) מאפיינים של קשיי קשב. את כל התוצאות יש לקחת, ביחד עם הקלסר, לרופא שתבחרו ולהציג בפניו את התוצאות. הניסיון ארוך השנים שלי מראה, באופן חד משמעי, שהדבר הזה עושה הבדל (הבדל משמעותי!) שכן אתם מגיעים עם הרבה מידע שנאסף משאלונים אבחוניים מתוקפים ומוכרים בעולם הרפואה והטיפול. חשוב לי להדגיש שאת רוב השאלונים אתם תצטרכו לעשות באופן פרטי, אבל אני באמת חושב שזה שווה כי עם אבחנה וטיפול בילד לא משחקים! עוד אדגיש שנהלי משרד הבריאות לא מחייבים את השאלונים האלו אלא רק את הבדיקה אצל הרופא. לצערי הרב שמעתי לא מעט סיפורים (והאמת שגם ראיתי) מצד הורים על תהליכי הערכה לא מקצועיים בלשון המעטה, אם כי גם ראיתי לא מעט נוירולוגיים, פסיכיאטריים ורפואי ילדים שעושים תהליך יוצא מן הכלל (אשמח להמליץ באופן פרטני). אני ממליץ לעשות את המבדקים הבאים:
מבדקים לילד: 1. מבדק מוקסו MOXO (אני ממליץ לעשות בלי טיפול תרופתי, אלא אם הרופא המליץ אחרת). בבקשה מכם תקפידו שהמבדק נעשה בשעות הבוקר בלבד (גם אם המכון אומר לכם שאפשר בצהריים או בערב) כשהילד עירני, אכל, שתה, ישן טוב ואין הרבה סיכוי שעברו עליו משברים כאלה ואחרים לאורך היום שבוודאי יכולים להשפיע על המבדק. אנא הקפידו לקבל את הדו"ח המלא + דו"ח תצפית (חובה!) + דו"ח מפוענח. לא כל מכון עושה את כל אלו, לצערי הרב. אם אתם מעוניינים, אני עושה מבדק מוקסו שאתם עושים ביחד עם הילד שלכם, ללא צורך לצאת מהבית, וכלל את הדו"ח המפוענח והסבר מעמיק להורים לגבי מה אפשר לעשות את המבדק. אני לא פוגש את הילד (אתם מקבלים לינק ועושים איתו בבית לאחר הסבר שאתם ההורים מקבלים ממני בשיחה מקדימה). לאחר שהילד עושה את המבדק, אני פוגש אתכם ההורים דרך "זום" בשביל להסביר לכם את התוצאות ובעיקר לתת לכם כלים כפי שעולה מתוך תוצאות המבדק. לפרטים: https://katzr.net/6a528f 2. שאלון הערכת תפקודי לימוד על מנת לראות מה מצבו הלימודי הכללי של הילד (זה לא אבחון, אלא שאלון כללי. אם יש לילד אבחון – אז זה מספיק) 3. שאלון קונרס לנער מעל גיל 12 4. שאלון אכנבך לנער מעיל גיל 12 5. אינטייק מעמיק על הילד
מבדקים למילוי ע"י ההורים: 1. מילוי שאלון DSM ע"י שני ההורים (כל הורה בנפרד) 2. שאלון קונרס (בודק תפקודי התנהגות) 3. שאלון בריף (בודק תפקודים ניהוליים) 4. שאלון אכנבך (בודק את התחום הרגשי) 5. אינטייק הורים מעמיק 6. מעבר על כל החומרים המקצועיים של הילד על מנת לרכז לרופא את הנקודות החשובות
מבדקים למילוי ע"י בית הספר / גן: 1. שאלון DSM ע"י שני ההורים 2. שאלון קונרס (בודק תפקודי התנהגות) 3. שאלון בריף (בודק תפקודים ניהוליים) 4. שאלון אכנבך (בודק את התחום הרגשי) 5. אינטייק בית ספר / גן מעמיק, כולל על מצבו הלימודי לאחר ביצוע כל המבדקים האלו, חשוב שהגורם שעשה לכם את המבדקים ירכז את הכל בדו"ח אחד שיהיה ברור לרופא הבודק, ובעיקר שידע איפה למצוא את כל הנתונים הנדרשים.
הורים שמעוניינים לבצע את המבדקים מוזמנים לדבר איתי ואשמח לסייע. אני גם עושה מבדק מוקסו MOXO שהילד עושה עם ההורה בבית. לא צריך לצאת מהבית! אני לא עובד בכלל מול הילד, אלא ההורה עושה עם הילד (קל, פשוט ונותן מענה מעולה). את שאלוני ההורים אני עושה איתכם ההורים דרך ה"זום" מבלי שתצטרכו לצאת מהבית (ובכל שעה ביום שתרצו). שאלוני בית הספר אני מעביר להם בקובץ והם מחזירים אלי. אני כמובן מרכז את כל החומר ואז כותב לכם דו"ח מסודר, כולל הסבר מעמיק על התוצאות ומה אפשר לעשות איתם. אוסיף גם שאני מדריך מוקסו מוסמך (יש 8 מדריכים בכל הארץ) ובעל ניסיון רב מאוד (מעל 10 שנים) בכתיבת דו"חות אלו. כמו כן אני בעל הכשרה אקדמית בתחום החינוך המיוחד, בדגש על הפרעות התנהגות ולקויות למידה.
כל התהליך הזה של מילוי כל השאלונים לוקח כ- 3 שעות ואני חושב שזה יכול ממש לעזור ולתת לכם תמונה טובה, אם כי אני אומר שוב: 1. הכל כאן זה הערכה בלבד! 2. מי שקובע ומאבחן זה רק הרופא, כאן אתם מגיעים אליו עם כל החומר בצורה מסודרת! את כל החומר הזה אתם מכניסים לקלסר של סעיף 4 .
|
|
| 6 | תיאום תור לרופא מומחה | עכשיו, כשיש לכם את כל החומר בצורה מסודרת, זה הזמן לתאם תור לרופא. שימו לב שאתם יכולים לתאם לנוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים או רופא ילדים בעל הכשרה לאבחון וטיפול בהפרעת קשב (רשימת רופאי ילדים מתאימים: https://katzr.net/f6fb77 ).
אני חושב שזה לא משנה אם אתם הולכים דרך קופת החולים או באופן פרטי, שכן אתם מגיעים עם כל החומר בצורה מאורגן ובוודאי זה ישפיע על הרופא שיהיו בפניו כל הנתונים בצורה מסודרת. אפשר כמובן לבקש המלצות, ואפשר לדבר איתי ואשמח גם להמליץ לכם מתוך הניסיון המקצועי שלי.
שימו לב: לעיתים הרופא שאליו תגיעו מבקש לקבל דו"ח הורים ודו"ח מורה. חשוב מאוד לא לשכוח להגיע עם הדו"חות האלו! נוהל משרד הבריאות בנושא אבחון הפרעת קשב: https://katzr.net/f67d70 |
|
| 7 | הגעה לרופא המומחה | כאן חשוב מאוד להגיע שני ההורים ביחד. מעבר לכך שעובר מסר חד וברור לילד ששניכם כהורים נמצאים בשבילו ומשתפים פעולה סביב נושאים שקשורים אליו, חשוב ששני ההורים ישמעו מה הרופא שואל ומסביר, יתייעצו, יתבלטו ויגידו את החששות. לפעמים כל הורה שומע משהו אחר ואז אפשר להשלים אחד את השני.
חשוב מאוד שתבקשו דו"ח מסכם ומיד לאחר שאתם מסיימים כבר תתאמו את התור הבא שלכם לעוד חצי שנה, ובמיוחד אם מתחילים טיפול תרופתי (לא תמיד קל לקבוע תור ולכן חשוב לתאם מראש ברגע שאתם מסיימים).
חשוב מאוד שתשאלו את הרופא איך אתם יכולים להיות איתו בקשר שוטף ולכתוב את הפרטים המדויקים שהוא נותן לכם.
תזכרו ש: 1. לא כל ביקור אצל הרופא מסתיים בתרופה. 2. אם הילד קיבל תרופה, זה לא אומר שסוף העולם הגיע וזה גם לא אומר שצריך לתת לו מחר. אפשר לבחון את הדבר ביחד עם איש מקצוע בתחום הפרעת הקשב. 3. לא פעם שמעתי הורים שמתלוננים שהרופא ראה את הילד 10 דקות והחליט. אכן תחושה לא פשוטה להורה. ולכן, חשוב להגיע מאורגנים מראש עם החומר ולזכור שהגעתם לרופא ולא לפסיכולוג/ מדריך/ חונך/ מורה להוראה מתקנת. הוא עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר. 4. תמיד אפשר להתייעץ עם רופא נוסף אבל לא הייתי ממהר לעשות את זה. אנא התייעצו עם גורם מקצועי שיכול לכוון אתכם. מזכיר לכם שאני עושה את זה ללא תשלום אז אפשר לדבר איתי בכיף. |
|
| אם הילד קיבל אבחנה של ADHD – להמשיך בתהליך שבטבלה זו
ברוכים הבאים לקהילה (: |
|||
| 8 | ארגון המחשבות | תיקחו אוויר. שבו לקרוא את הדו"ח המסכם של הרופא ותצליבו אותו עם החומר שברשותכם. הסתכלו על הילד המתוק שלכם ותזכרו את כל הדברים הרבים שהוא טוב בהם וכי כל ילד רוצה לדעת שהוא המתנה הגדולה ביותר להורים שלו! תזכרו שכל הורה צריך זמן בשביל לקבל ולהבין את הדברים (קוראים לזה "מודל שלבי האבל") וזה ממש בסדר, אך מצד שני גם תזכרו שהזמן לא תמיד לטובתנו לעיתים הסיבה שהתחלתם את תהליך הערכה זה כי ראיתם משהו שיכול להיות בעייתי, ואם עכשיו הדבר אובחן אז חבל על הזמן… | |
| 9 | טיפול רב מערכתי | אני מזמין אתכם לקרוא משהו נחמד שכתבתי על נושא העבודה הרב מערכתית בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב: https://katzr.net/4fa106
מחקרים רבים מדברים על כך שהתערבות טובה עם ילדים בעלי הפרעת קשב היא רב מערכתית, כזו שכוללת שיתוף פעולה הדוק ומקצועי בין כלל הגורמים שעובדים עם הילד כולל ההורים ובית הספר.
אמליץ על התהליך הבא – עבודה משותפת של מנחה ההורים + המנחה של הילד + בית הספר:
הדרכת הורים מותאמת: הדרכת הורים מותאמת זה הדבר, לדעתי, הכי חשוב. תזכרו שילד עם הפרעת קשב מדבר בשפה אחרת מזו שלכם (אתם מדברים עברית, הוא יפנית, ושניכם גרים באותו הבית. לא מבינים אחד את השני אז בוודאי שיכולים להיות קשיים…. אבל אלו קשיי שפה – ואפשר להתמודד עם זה). יש הרבה מאוד מדריכי הורים וגישות שונות. לצערי הרב לאורך השנים ראיתי שיש מדריכי הורים ללא שום הכשרה, ידע וניסיון שמשווקים את עצמם כמומחים להפרעת קשב, בעוד שהם ממש לא. בהמשך מסמך זה אני ארחיב איך לדעתי כדאי לבחור מנחה הורים, אך כבר כאן אני רוצה להגיד שההדרכה חייבת להיות פרקטית, ממוקדת, מעניקה ידע וכלים ולא מנותקת מהתהליך הכולל של הילד. גם גישות בעלות שם שטוענות שהן בתחום הפרעת הקשב – לא תמיד כאלו, ולכן חשוב מאוד לבדוק! בשורה התחתונה אני חושב שההורים צריכים לקבל הדרכה שאומרת להם מה לעשות עם הילד בפועל, מחר בשעה 8 בבוקר, ולא רק הכלה, תמיכה, חיבוק והבנה. תקראו את הקובץ שכתבתי על זה (בראש העמודה) ואני חושב שזה יעשה לכם סדר.
הדרכה מותאמת לילד: חשוב מאוד שהילד ילמד לנהל את הפרעת הקשב שלו, ולא שהפרעת הקשב תנהל אותו! את זה יכולים לעשות אנשי מקצוע בתחם הפרעת הקשב, שזה התחום שלהם, שהם חיים אותו, שהם מנוסים בו. גם כאן, יש המון מטפלים בילדים והמון גישות. כיום אנחנו יודעים שהפרעת קשב היא בסבירות גבוהה ממקור נוירולוגי ולא רגשי (אם כי יש לה תוצרים רגשיים) ולכן העבודה צריכה להיות בהתאם. אני מבקש שתבחנו מתן סיוע מקצועי לילד אשר יתן לו כלים פרקטיים להתמודדות לימודית, חברתית, התנהגותית ונפשית, ולא רק "תחזק את הדימוי העצמי". גם הוא, כמוכם, צריך להתמודד מחר בבית הספר עם הלימודים והחברים וגם כאן הזמן לא בדיוק משחק לטובתכם. בהמשך המסך אני אציע איך לבחור מטפל לילד.
הדרכה מותאמת לבית הספר: מקום העבודה שלכם זה _____ (כל הורה והמקום שהוא עובד). מקום העבודה של הילד זה בית הספר. אם אתם לא מרוצים או לא מצליחים במקום העבודה שלכם אז בוודאי שלא תתנו תפוקה מלאה וטובה. אותו דבר הילד ובית הספר. תזכרו – בית הספר לא תמיד יודע איך לעזור לילד שלכם, גם אם הוא מזמין אתכם לפגישות חשיבה (שלא פעם במסגרתן אתם מתבקשים להביא פתרונות בעוד שלעיתים גם לכם אין כאלו). מאידך, אני באמת מאמין שכל בית ספר רוצה את הטוב ביותר למען התלמידים שלו (כולל הילד שלכם) ושהם באמת עושים את הכל (!) למענו רק שלא תמיד יש משאבים וידע מקצועי. וכאן צריך להכניס גורם מקצועי שיסייע להם בהתמודדות. ארחיב בהמשך המסמך איך בוחרים גורם כזה אך כבר אני אומר שכמו שאתם מקבלים ייעוץ איך לעבוד עם הילד, גם בית הספר צריך לקבל.
ואני אומר שוב – עבודה רב מערכתית! כולם עובדים בשיתוף פעולה תוך בניית תוכנית התערבות משותפת בין כלל הגורמים.
במידה והילד מקבל טיפול תרופתי אז כמובן לבדוק את היעילות שלו ולזכור שהטיפול התרופתי הוא רק חלק מהתהליך הכולל שצריך לעבור עם הילד, ההורים ובית הספר. |
|
איך לדעתי בוחרים מנחה הורים לילדים עם הפרעת קשב + מטפל לילד?
- תואר אקדמי ממוסד מוכר ללימודים גבוהים בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה: אני חשוב שאדם שעבר לימודים אקדמיים בתחום זה אומר שהוא ממש העמיק בחומר, במשך כמה שנים, תחת פיקוח אקדמי, מבחנים, הגשת עבודות וקבלת תואר לאחר שעמד בכל הדרישות. לדעתי התואר צריך להיות בחינוך מיוחד + תעודת הוראה (התמחות בהפרעת קשב / לקויות למידה / הפרעת התנהגות) שמעניקה אישור שהאדם עבד עם ילדים בשטח תחת פיקוח אקדמי מסודר, פסיכולוגיה תואר שני טיפולי מוסמך לטיפול ולא תואר ראשון שכן התואר הראשון הוא כללי ולא נותן הסמכה לטיפול (פסיכולוג קליני / חינוכי), קרימינולוג קליני בהתמחות לילדים ומתבגרים, עו"ס בהתמחות בטיפול פרטני בילדים ומתבגרים, יועצים חינוכיים מומחים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת בעלות התמחות בהפרעת קשב ותארים נוספים בתחום במסגרת לימודים ייחודיים (למשל: המסלול לקידום נוער במסגרת תואר בקידום נוער במכללת בית ברל).
- בעניין הדרכת הורים: בנוסף לכל המפורט כאן בסעיפים השונים, חשוב מאוד שהדרכת ההורים שתיקחו תהיה בהתמחות ישירה בתחום הפרעת קשב וריכוז ADHD ולא הדרכת הורים כללית, שכן מדובר כאן ב"תת תחום" ייעודי שצריך ממש להצביע עליו עם לייזר. גם כאן חשוב מאוד שתבדקו שאותו מנחה הורים למד במקום מוכר ובמספר שעות מספקות (ולא השתלמות חד פעמית, יומית). יש מסגרות טובות ללימוד והכשרה של הדרכת הורים. כך, למשל, אני למדתי אצל ד"ר רונית פלוטניק במכללת סמינר הקיבוצים הדרכה הורים לילדים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, ועברתי הכשרה במרפאת "הסמכות החדשה" בבית החולים שניידר לרפואת ילדים בנושא קשיי התנהגות של ילדים. לצד אלו יש עוד מסגרות טובות ואיכותיות להכשרה טובה בתחום כמו מכללת "רותם" להכשרת מדריכי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הכשרה ייעודית במסגרת "מכון אדלר" להדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, גישת "אייכה" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, הכשרה של דור הררי במסגרת "הבית למקצועות ההורות" ועוד… אך גם כאן אני מבקש להדגיש שדעתי האישית היא שאותו מנחה הורים צריך להיות גם בעל הכשרה אקדמית פורמאלית כפי שמתואר בסעיף 1.
- בדיקת פרסומים וידע מקצועי: תואר אקדמי הוא לדעתי החשוב ביותר והוא הבסיס, אך כמו כל דבר בחיים לצד ההכשרה הפורמאלית, חשוב שיהיה גם ידע מקצועי ואפשר לראות זאת בעזרת פרסומים שאותו אדם כותבת בספרות מקצועית, פייסבוק, אתר אינטרנט, הרצאות יוטיוב, כתיבת ידע אקדמי, פיתוח כלים מקצועיים ועוד… ככה תוכלו להרגיש אותו ולראות אם דרכי ההתערבות שלו תואמות את החזון והערכים שלכם. אוסיף גם שפוסטים עם מכתבי תודה ותמונות מסך של ווצאפ בעקבות דבריי שבח של הורים זה חשוב, אך זה לא הכל. צריך לראות ממש איך אותו אדם מקצועי עובד, חושב ופועל.
- השתלמויות וקורסים: כאמור, תואר אקדמי הוא הכי חשוב לדעתי, וכך גם הפרסומים והידע המקצועי שאותו גורם מוציא. אך אני חושב שגם השתלמויות וקורסים מקצועיים זה חשוב (בנוסף לתואר האקדמי). כאן אני מדבר למשל על קורס מאמנים בהתמחות להפרעת קשב (קורס שנעשה במוסד מוכר ע"י גורם בכיר ומקצועי. בעבר חשבתי שכל מאמן שהוא חבר ב"לשכת המאמנים" זה הטוב ביותר, אך קולגה בתחום סיפר לי שזה לא ממש כך והאמת שאני מכיר גורמים מקצועיים שמכשירים מאמנים ולא מוכרים ב"לשכת המאמינים" אך עושים תהליך יוצא מן הכלל עם המאמנים שלהם. אני למשל למדתי אצל ד"ר איריס ברכוז שהיא אחת האלופות בתחום, והקורס שאני עשיתי אצלה לא מוכר ב"לשכת המאמנים". חשוב לי להבהיר שאני לא כותב את הדברים כי אני לא מוכר בלשכה, שזה אגב ממש לא מפריע לי, אלא אותו קולגה שעשה לי את הסדר רק הבהיר לי מה שאני חושב). השתלמויות נוספות קשורות לטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעת הקשב ומועברות ע"י גורמי מקצוע כמו מכללות, אוניברסיטאות, אנשי מקצוע בכירים בעלי תואר שלישי (כמו למשל ד"ר נעמי אפל) ועוד…
- והכי חשוב – תזכרו: אתם צריכים לבחור כאן גורם מקצועי שצריך לסייע לכם בהתמודדות לא פשוטה עם הילד שלכם. ולכן, לפני שאתם מתחילים, תעשו לו ראיון. תבדקו שהוא מתאים לכם, שאתם מתחברים שני ההורים ולא מתחילים רק בגלל שצריך (החיבור הוא החלק החשוב ביותר!). כמובן תבקשו לדעת רקע מקצועי. לא כל גורם מקצועי יסכים להפנות אתכם לממליצים שכן יש כאן גם ענייני סודיות ושמירה על פרטיות שזה הכי חשוב. עם נפש של ילד (וגם של הורים) לא משחקים!
איך לדעתי בוחרים גורם מסייע לבית הספר?
ראשית זכרו – כמו שאתם כהורים נמצאים לעיתים במצוקה מול הילד שלכם, כך גם בית הספר יכול להיות במצוקה ואני חושב שהתפקיד שלכם כהורים זה לעזור להם. אני גם חושב שלא קשה לעזור לבית הספר כל עוד הדבר נעשה בצורה מקצועית. בבקשה מכם תזכרו את הכלל הבא: נכון שבית הספר זקוק לכלים להתמודדות, אך הוא יותר זקוק לשיתוף פעולה + כבוד + הערכה + תמיכה! אגב, בדיוק כמו שהילד שלכם צריך (:
אני חושב שעם בית הספר צריך לעבוד אותו גורם מקצועי שעובד איתכם ההורים, רק שכאן אני ממליץ שאותו גורם יהיה בעל ניסיון מוכח בעבודה עם בית הספר או בתוך בית הספר, ולא רק סביב סיפור מסוים של ילד. צריך כאן אדם שממש מכיר את מערכת החינוך מבפנים לאחר שעבד בתוך המערכת או עבד בצמוד אליה. לצורך הדיון, אדם שפוגש את בית הספר דרך הוועדות או ב"מלחמות" זה בערך הדבר הכי לא טוב שיכול להיות, כי אז יכול להיות מצב שבית הספר יגיד "בוודאי, נעבוד ביחד" (ורק בגלל שרוצים שלא תתאכזבו כהורים) אך בדיוק כמו כל אדם – אם הם לא ירגישו מוכלים אז הם לא באמת ישתפו פעולה. ולכן כמו כל ארגון, צריך להבין באמת איך בית הספר עובד ואז אתם תראו שגם אפשר לגייס אותם (כי יודעים איך הראש שלהם עובד, ואת כל הדרישות הרבות שהם צריכים לעשות, גם מעבר לאותו סיפור של הילד שלכם).
מומלץ מאוד שאותו גורם שעובד איתכם ועם הילד יעבדו גם מול בית הספר ולכן צריך כאן גורם מקצועי אקדמי שעבד בתוך המערכת. בבקשה בבקשה בבקשה תזכרו – עבודה רב מערכתית משמעותית!
מהי תוכנית התערבות רב מערכתית?
מפגשים משותפים בין כלל הגורמים שעובדים עם הילד:
- מחנכת
- יועצת
- מנהלת
- מטפלים חיצוניים
- שני ההורים (חובה שני ההורים!!)
- מנחה הורים
- מטפל של הילד
- כל אדם נוסף שקשור לילד ויכול לעזור (כולל סבא וסבתא)
במפגשים אלו מדברים בצורה פתוחה, נעימה, מכבדת וזוכרים שהאינטרס של כולם זה ההצלחה של הילד! אדם יתן את כל מה שהוא יכול ברגע שהוא ירגיש, יראה ויבין שמכבדים אותו, ותזכרו כל הזמן שבית הספר מורכב מאנשי מקצוע שלמדו והוכשרו ועושים את הכל למען דור העתיד של כולנו.
ממה לדעתי בנויה הדרכת הורים טובה:
- מתן ידע מקצועי על הפרעת קשב
- מתן ידע מקצועי וכלים פרקטיים להתמודדות (כבר מחר ב 8 בבוקר) ולא כותרות יפות ומפוצצות
- זמינות להורים 24/7 (הפרעת קשב פוגשת את ההורים כל דקה, ולא פעם בשבוע)
- היכרות מעמיקה עם מערכת החינוך והשדה הטיפולי והרפואי
- עבודה עם שני ההורים שמרגישים חיבור אבל גם מרגישים שמקבלים כלים
- דיבור בגובהה העיניים ואמון של שני הצדדים
מאפייני DSM של הפרעת קשב ADHD – שאלון כללי להורים
לפניכם טבלה ובה מאפייני הפרעת הקשב. שימו לב שבכל קבוצה עליכם למצוא לפחות שישה מאפיינים או יותר כפי שאתם רואים בשישה חודשים האחרונים. חשוב מאוד לסמן שני ההורים ביחד אבל בהכי אמיתי שיש. לא "לרחם", לא "להכיל" ולא למצוא סיבות… פשוט לסמן אם רואים או לא (ולא משנה מי "אשם", פשוט לסמן). חשוב לי מאוד להדגיש – המאפיינים שכתובים כאן הם כללים בלבד ולא מחליפים בשום צורה ואופן הערכה נוירולוגית / פסיכיאטרית בהתאם להנחיות משרד הבריאות! השאלון נועד לתת לכם מושג כללי בלבד. גם אם יצאו לכם פחות משישה מאפיינים ואתם בכל זאת חושבים שמדובר בחשד להפרעת קשב, או אם בית הספר או גורם מקצועי אחר מפנה אתכם – בבקשה לא לחשוב פעמיים וללכת לרופא מומחה לצורך הערכה מקצועית!
| הקדמה |
| אנא ענו על השאלון הבא על פי הסולם הבא:
0- התנהגות המתוארת לא קורית אף פעם 1- ההתנהגות המתוארת קורית לפעמים 2- ההתנהגות המתוארת קורית הרבה פעמים 3- ההתנהגות המתוארת קורית לעיתים קרובות מאוד- תמיד אנא ענו על כל הסעיפים השאלון בלשון זכר אך מיועד גם לנקבות |
| חלק 1 | 0 | 1 | 2 | 3 | |
| 1 | מתקשה להתרכז בפרטים או טועה בתוצאה מחוסר תשומת לב בשיעורי בית, עבודה או פעילות אחרת? | ||||
| 2 | קושי להתרכז בפעילויות או במשחק הדורשים ריכוז ממושך? | ||||
| 3 | רושם שאינו מקשיב כאשר מדברים אליו ישירות? | ||||
| 4 | קושי לעקוב אחר הוראות ומתקשה לסיים פעילויות בבית הספר או מטלות אחרות (לא עקב אי הבנת הוראות או התנגדות)? | ||||
| 5 | קושי בארגון משימות או פעילויות? | ||||
| 6 | נמנע, אינו מעוניין או משתתף בעל כורחו במשימות הדורשות מאמץ חשבתי ממושך (לדוגמא פעילות בבית ספר או שעורי בית)? | ||||
| 7 | שוכח חפצים הדרושים לביצוע מטלה או פעילות (לדוגמא צעצועים, הוראות לשעורי בית, כלי כתיבה וספרים)? | ||||
| 8 | מוסח על ידי גורמים חיצוניים? | ||||
| 9 | שוכח או מפוזר בפעילויות יום –יומית? | ||||
| חלק 2 | 0 | 1 | 2 | 3 | |
| 10 | מניע בעצבנות את ידיו ורגליו או נע באופן מוגזם על הכיסא? | ||||
| 11 | קם ממקומו בשעות או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו להתמיד ולשבת? | ||||
| 12 | באופן מוגזם, רץ או מטפס במצבים בהם פעילות זו אינה מתאימה? | ||||
| 13 | קושי לשחק או להשתתף בפעילות שקטה בזמנו הפנוי? | ||||
| 14 | נמצא בתנועה או מתנהג כאילו "מופעל על ידי מנוע"? | ||||
| 15 | מדבר באופן מוגזם? | ||||
| 16 | עונה תשובה לפני שסיימו לשאול את השאלה? | ||||
| 17 | יש לו קושי להמתין לתורו? | ||||
| 18 | מתפרץ או נכנס ללא רשות לדברים או למשחקים של אחרים? | ||||
| חלק 3 | 0 | 1 | 2 | 3 | |
| 19 | מאבד שליטה עצמית | ||||
| 20 | מתווכח עם מבוגרים | ||||
| 21 | מתמרד או מסרב לציית להוראות מבוגרים | ||||
| 22 | מציק ומטריד אחרים בכוונה | ||||
| 23 | מאשים אחרים בשגיאותיו או בהתנהגותו השלילית | ||||
| 24 | מתעצבן בקלות, רגיש, פגיע | ||||
| 25 | כעסן וממורמר | ||||
| 26 | עושה "דווקא", נקמן | ||||
| חלק 4 | 0 | 1 | 2 | 3 | |
| 27 | עצבני | ||||
| 28 | רגיש ופגיע | ||||
| 29 | קושי בויסות רגשי – תנודות מהירות במצבי רוח | ||||
| 30 | בכין | ||||
| 31 | דאגות- פחדים- חרדות | ||||
| 32 | ביישן באופן מוגזם- מופנים | ||||
| 33 | קשיים חברתיים | ||||
| 34 | התפרצויות זעם ותגובתיות יתר בלתי צפויה | ||||
| 35 | עצוב, דכאוני, נמנע מדברים שבדרך כלל אוהב לעשות | ||||
קרדיט תמונה:
<a href='https://www.freepik.com/vectors/people'>People vector created by freepik – www.freepik.com</a>
