יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת הורית" בפיתוחה של ד"ר רונית פלוטניק, ובוגר גישת "הסמכות החדשה" בפיתוחו של פרופ' חיים עומר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים), מאמן מוסמך בתחום הפרעת הקשב ולקויות למידה בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, בוגר הכשרות להנחיית קבוצות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ובעיות אלימות, בוגר קורס ביו-פדבק וכן בוגר השתלמויות מקצועיות נוספות ומגוונות בתחום הפרעת הקשב וקשיי התנהגות.
במשך עשור הובלתי את המרכז הקהילתי הגדול בארץ להתערבות רב מערכתית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. כמו כן העברתי עשרות סדנאות בנושא התערבויות עם ילדים ונערים אלו, בדגש על נערים עוברי חוק עם הפרעת קשב.
כיום אני עוסק בהדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות והתנהגויות סיכון. כמו כן אני שותף בתהליך הכשרה של מפעילי מבדק MOXO (כלי עזר ממוחשב בתהליך הערכה של הפרעת קשב), מוביל את מיזם FOCUS BOX ADHD – ארגז הכלים המקוון למיצוי יכולות של אנשים עם ADHD ומפעיל באהבה גדולה את מיזם "ZOOM על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD.
היום אני רוצה לדבר איתכם על מה שאני מגדיר – "אפקט המוסך".
תחילה נגדיר מהו "מוסך" (מתוך ויקיפדיה): מוּסָךְ (בעבר, מלועזית: גָרָז' – Garage; בנטייה: מוּסַכּים) הוא בית מלאכה לתיקון וטיפול שוטף בכלי רכב. קיימים מוסכים לתיקון כללי של כל מכלולי הרכב ומוסכים ממוקדים העוסקים בחשמלאות רכב, פחחות, מערכת הפליטה ("אגזוזים"), מערכת הקירור (רדיאטורים) וכדומה.
אז רגע… מה הקשר בין "אפקט המוסך" להפרעת קשב?
אז ככה… הפרעת קשב, כפי שאתם בוודאי יודעים, דורשת התערבות רב תחומית רב מערכתית. אתם בוודאי יודעים שרק לתת טיפול תרופתי, או רק לתת הוראה מתקנת, או רק לתת טיפול רגשי, או רק לתת טיפול כזה או אחר – זה לא מספיק. נדרשת כאן התערבות שהיא ממש רב מערכתית. על התערבות רב מערכתית זו נדבר בהמשך בהרחבה, אך כבר עכשיו אפשר להגיד את אחת המסקנות החשובות בעניין טיפול בהפרעת קשב בכלל, והתערבות רב מערכתית בפרט: במידה וההורים לא שותפים פעילים ומלאים לתהליך – זה לא עובד. נקודה. ממליץ לכם בחום לקרוא פוסט שכתבתי שקשור לנושא זה: https://katzr.net/05a1cd .
לפי מחקרים רבים מאוד שבוצעו בתחום הטיפול בהפרעת הקשב, תמיד עולה עניין הדרכת ההורים והמשמעות שלה. אבל רגע… האם ללכת להדרכת הורים של שעה בשבוע זה מספיק? לא! והאם לשלוח את הילד לשעה בשבוע של טיפול זה מספיק? לא! רגע לפני שנמשיך אני ממש מבקש שנסכים כולנו על האמירה הבאה: לטפל בילד עם הפרעת קשב זה לא (אבל ממש לא!!) "אפקט המוסך". זה לא להכניס את הרכב למוסך, המוסך יתקן ויוציא את הרכב כמו חדש. זה לא להכניס את הילד לטיפול, המטפל יטפל והילד יצא כמו חדש. זה לא להיכנס לתהליך הדרכת הורים, לשמוע, והילד יצא כמו חדש. על מנת שהילד יתקדם הוא צריך, קודם כל ולפני הכל, זוג הורים שידעו לקחת את כל מה שקורה טיפול / בהדרכה ולעזור לו לעשות השלכה למציאות הביצועית שלו בשטח:
- "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" – אם אתם ההורים לא מסודרים, אל תבואו לילד בטענות שהוא לא מסודר. אם אתם ההורים מקללים, אל תבואו לילד בטענות שהוא מקלל. אם אתם ההורים מאחרים, אל תבואו בטענות לילד שהוא מאחר. אם אתם ההורים לא מכבדים את הוריכם, אל תבואו לילד בטענות שהוא לא מכבד אתכם. אם אתם ההורים לא מאמינים בבית הספר, אל תבואו לילד בטענות שהוא לא משתף איתם פעולה. אם אתם ההורים מבצעים מטלות, אל תבואו לילד בטענות שהוא לא מבצע מטלות גם הוא. וכן הלאה… בקיצור: אתם מודל לחיקוי של הילד. אם אתם עושים אז הילד לומד לעשות. ואם אתם לא עושים אז הילד לומד לא לעשות. תנסו את זה בבית… תראו שאני צודק…
- "נכניס את הילד למוסך ויסדרו אותו" – אז זהו… שלא! הוא הולך להוראה מתקנת בלי שיש תרגול – אל תדאגו… הוא לא יתקדם באמת… הוא הולך לטיפול סביב הכעסים שלו אבל רואה שאתם כעוסים? אל תדאגו… גם כאן הוא לא יתקדם… הוא הולך למטפל אלוף עולם בתחום ADHD אבל אתם לא לומדים איך לעזור לו? אל תדאגו… גם זה לא יעבוד… אתם ההורים צריכים להיות שותפים פעילים, מלאים, לדעת מה לעשות עם הילד ובעיקר להבין שבשביל שהילד יעשה – קודם ראוי שאתם תעשו… אגב, יצא לי לשמוע לא מעט מתבגרים עם ADHD שאומרים "קודם שההורים שלי יעשו ככה וככה ואז אני אעשה גם" ואז ההורים אומרים "זה הבית שלי, לי מותר ככה וככה" – סבבה… הבית אכן שלכם, אבל מי שקצת מכיר את דרך החשיבה של נער עם ADHD מבין ש…
- "מה… אתה לא מוציא את הילד לטיול כי שכחתי לשלוח איתו אישור הורים?" אכן!! אישור הורים הוא תנאי ליציאה לטיול וזו אחריות שלכם כהורים לצרף את האישור. ואם תשימו לב, יש לא מעט מקרים שהילד "סוג של נענשים" בגלל שאתם דורשים מהם דברים, אבל אתם בעצמכם לא עושים…. אז למעשה לא בית הספר מעניש את הילד שלא יוצא לטיול, אלא אתם ההורים מענישים אותו….
- "יש לי הפרעת קשב" – וואי וואי … כמה שמעתי את זה במשך 10 שנים של ניהול המרכז. חברים! בואו נעשה סדר! גם לילד יש הפרעת קשב! אז למה הוא לא "זכאי" לקבל גם קיצורי דרך? פטורים? הקלות? רחמים? כמו שאנחנו רוצים שהילד ינהל את הפרעת הקשב שלו, כך גם הורה עם ADHD לילד עם ADHD צריך לדעת לנהל את הפרעת הקשב שלו. הפרעת קשב היא לא תירוץ, אלא הסיבה למצוא אסטרטגיות התמודדות אחרות. כי…. מודל לחיקוי! תזכרו!
והנקודה החמישית היא – ברגע שאתם מחליטים לטפל בהפרעת הקשב של הילד, באותו זמן תטפלו גם בעצמכם כהורים. אנא מכם, בבקשה, מתחנן – אל תפילו על הילד את ההתמודדות בכוחות עצמו או בטענות של "גם אני ההייתי ככה ותראו איפה אני היום". הוא לא יתקדם באמת אם אתם לא תהיו שותפים, והוא לא יתקדם באמת אם לכם עצמכם יש הפרעת קשב ואתם לא לומדים לנהל אותה. זה שאתם כבר מבוגרים זה לא אומר שזה נותן לנו את ה"זכות" להפיל את הדברים על הילד. אל תחכו שיהיה מאוחר, ואל תחכו שהוא יהיה אבא כזה או מבוגר כזה.
עבודה רב מערכתית מקצועית ואיכותית, תוך לקיחת אחריות מלאה של ההורים (לרבות טיפול בהפרעת הקשב של עצמם) – זה ה(!)מפתח להצלחה. תאמינו לי. ראיתי לא מעט ילדים, נערים והורים שברגע שהבינו את זה אז הצליחו לראות את כל הטוב שבילד.
מהיום נפסיק עם "אפקט המוסך" ונעבור ל"אפקט המשפחה המותאמת שכל אחד מחבריה לוקח אחריות בשביל שכולם יתקדמו לאפיקים של הצלחה ופריחה!".
מזכיר לכם שאני כאן לרשותכם בכל שאלה, בקשה ועניין. מוזמנים להתייעץ איתי – ללא תשלום ומכל הלב: https://yotamw.co.il/free-consulting/
יותם
