אם תשאלו אותי, כיום כל נער ונערה נמצאים בסיכון. עצם העובדה שהמצב הביטחוני הוא אותו המצב שיש עכשיו, ועצם העובדה שיש עדיין נגיפים בריאותיים שמאפיינים עלינו, ועצם העובדה שיש נערים ונערות שמסכנים אחרים ברחוב – כל אלו ועוד יכולים להכניס את כלל המתבגרים לסיכון.
אולם, לא לזה אני מתכוון במושג "מתבגרים במצבי סיכון". אלך עפ"י הגדרת דו"ח וועדת שמיד, 2006, עמוד 67 שמגדירים סיכון כך:
ילדים ובני נוער בסיכון ובצוקה – חיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם וכתוצאה ממצבים אלו נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם על פי האמנה לזכויות הילד בתחומים האלה:
- קיום פיזי, בריאותי והתפתחות
- השתייכות למשפחה
- למידה ורכישת מיומנויות
- רווחה ובריאות רגשית
- השתייכות והשתתפות חברתית
- הגנה מפני אחרים ומפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם
הדו"ח מוסיף שיש מצבים מגבירי סיכון: במצבים אלו נכללים קשיים כלכליים, מצבי משבר במשפחה (מחלה קשה של אחד ההורים, מות הורה, פרידה), הגירה, השתייכות לקבוצת מיעוט, מוגבלות: ליקוי למידה, מעבר בין מסגרות, חיים בסביבה ענייה או מסכנת.
אז בואו נלך על האמצע ולצורך טקסט זה נגדיר מתבגרים במצבי סיכון ככאלו שעושים דברים מסוכנים, או שהסביבה מסכנת אותם. ארצה לטעון שעל מנת שנער לא יהיה בסיכון, צריך לאפשר לו לגדול בסביבה בטוחה ומעצימה, אך באותה נשימה ארצה לחזור למציאות ולהגיד: אני יודע שלא כל נער שלא גודל בסביבה בטוחה ומעצימה יהיה בסיכון, ולא כל נער יכול לאפשר לעצמו לגדול בסביבה שהיא לא בטוחה ומעצימה.
אז מה עושים? אני מאמין שהמפתח להצלחתו והצלתו של הנער הם ההורים. אני לא מאמין שיש הורים שלא רוצים את הטוב ביותר עבור הילד שלהם. אני כן מאמין שיש הורים שלא יודעים איך לעשות את זה, שכן ברורה לכולנו העובדה: להיות הורה זה זכות זה לא מקצוע, והילד שבא לאוויר העולם לא מגיע עם "הוראות הפעלה". באותה הנשימה אני רוצה להוסיף שלא פעם ההורה זקוק להרבה מאוד משאבים (כספיים, נפשיים ופיזיים) בשביל להוביל את הילד שלו להתנהגויות שהן לא סיכוניות, לטיפוח משמעותי של תחושת המסוגלות ולמתן כלים פרקטיים להתמודדות. לדעתי הדבר הופך להיות קשה יותר ברגע שיש גם הפרעת קשב ו/או לקויות למידה.
במדינת ישראל יש מענים רבים עבור אנשים במצבי סיכון. בקרוב אכתוב גם על זה. אני חושב שיש מענים טובים יותר, ויש מענים טובים פחות. אישית חסרים לי מענים ממוקדים להורים. יש הרבה מאוד תוכניות, אבל לדעתי חסרות תוכניות הכשרה מקצועיות שיכולות להפוך את ההורים להיות סוג של אנשי מקצוע לעבודה עם ילדיהם. כאמור, נדון על זה בהמשך.
כבר עכשיו אני מבקש לתת מספר המלצות להורים למתבגרים במצבי סיכון:
- אפליקציית Family Link: לדעתי מדובר באפליקציה מעולה שמאפשרת סמכות הורית מעולה. חשוב שהנער (בסיכון) ידע שהוריו בודקים לאן הוא הולך, ובכך יעשו עוד צעד בהבלטת הנוכחות בחייהם של הנער האישי שלהם. בנוסף, באמצעות אפליקציה זו ניתן לראות באילו אתרים הנער מבקר (גורם סיכון בפני עצמו). אין לי מניות וזכויות באפליקציה זו. אני פשוט מצאתי שעם האוכלוסייה המדוברת כאן אפליקציה זו משמעותית מאוד. לפרטים: https://families.google.com/intl/iw/familylink/
- כעס אל מול הכוונה: אני פחות בעד כעס ועונשים. לדעתי לא מעט נערים במצבי סיכון כבר "חסינים" לכעס וענישה. אולי עוד נדון בעתיד בנושא הענישה, אך כבר עכשיו חשוב לי להגיד שלדעתי (ולדעת מחקרים רבים) ענישה היא הרבה פחות אפקטיבית מאשר הכוונה. אבל, לא דיבורים אלא מעשים. תראו לנער מה ואיך לעשות, ואל תשאירו את המשפטים באוויר.
- תראו נוכחות בחיים של הנער: אני מאמין שהנער (שבסיכון) חייב לראות שההורה שלו יוצא לראות את מקומות הבילוי. אם הנער עושה דברים חוקיים, אז מה יש להסתיר? נוכחות היא לא פדיחה. מספיק לראות מרחוק.
- "אני לא מסכימה לו לצאת אחרי שעה 23:00": האמת שזה משפט שכל פעם מעלה לי חיוך. למה הורים אומרים את זה? כאילו רק משעה 23:00 יש בעיות בחוץ? לפני אין? אני מציע פחות לתת דגש לשעה, לתת יותר דגש לתוכן. בני נוער שאומרים להורים "אנחנו רק יושבים בספסל בחוץ כמה שעות" סביר שהם לא יושבים לדבר על הבחירות, או על הספר החדש שיצא ב"צומת ספרים". שעמום מוביל לבלאגן!
- הכי חשוב – תתייעצו! אתם ההורים יודעים הכי טוב מי הילד שלכם. הבעיה שאתם לא תמיד יודעים מה הילד שלכם עושה. לכן, אני ממליץ לכם: אם אתם חוששים שמשהו לא טוב הולך להיות, בואו להתייעץ. עדיף להשקיע שעה של התייעצות מאשר שנה של עבודה שאף אחד לא מבטיח שתקדם, תשקם, תציל. אני ממליץ לכם להתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום התנהגויות סיכון.
השבוע התראיינתי אצל הקולגה היקרה ליאורה חיים – מומחית לטיפול במתבגרים, ומובילת תוכנית הרדיו המצליחה "מתבגרים על זה". בתוכנית דברנו על מתבגרים והתנהגויות סיכון. הענקנו הרבה מאוד ידע וכלים מקצועיים להורים. 50 דקות של אוצר! מוזמנים לצפות:
אני מבקש להזכיר לכם שאני כאן לרשותכם בכל שאלה, בקשה ועניין. אנא אל תהססו לפנות ולהתייעץ. הייעוץ ללא תשלום: https://yotamw.co.il/free-consulting/
קרדיט תמונה: undefined