אור (שם בדוי) הוא נער בן 13. מאובחן עם הפרעת קשב ע"י נוירולוג ופסיכיאטר מומחים בתחום. הגיע אלי, ביצע מספר מבדקים על מנת לתמוך את האבחנה הרפואית (דרך העבודה המקצועית שלי אומרת, בין היתר, שבתחילת הדרך אני עושה מספר מבדקים על מנת לתמוך את האבחנה עם מבדקים אובייקטיבים מקצועיים נוספים). גם האבחנה וגם המבדקים מראים מאפיינים מובהקים של הפרעת קשב.
אור נער חמוד, שחקן כדורגל, זוג הורים מעורבים. הגיעו אחרי "ייאוש מתקדם" שכן אור היה בהרבה טיפולים קודמים, ולא ראו שיפור. לפני שפנו אלי, היו לאור הרבה התפרצויות זעם אלימות, בקושי למד, הפך להיות "מוקד עניין שלילי" של בית הספר שנדרש הרבה מאוד להתעסק בו ואיתו, שוטטות, חוסר קבלת סמכות של ההורים וצוות ההוראה.
אור, כמו לא מעט ילדים ונערים אחרים עם הפרעת קשב, התחילו את "הקריירה הטיפולית" שלו בתהליך הבא:
- ריפוי בעיסוק בגיל צעיר (לרוב זה מתחיל ככה)
- קלינאית תקשורת (לא כל כך ברור לי למה. גם מדו"ח הסיכום לא ברור למה)
- רכיבה טיפולית ("מדביקים" את זה לרוב הילדים עם הפרעת הקשב, למרות שלא מעט יכולים להעיד שהדבר לא עוזר, אך הוא "חוג טוב" וגם זה חשוב. אך טיפולי זה פחות. ועוד לא דברנו על המלצות איגוד רופאי הילדים סביב נושא הרכיבה הטיפולית)
- טיפול רגשי באומנות
- טיפול רגשי במשחק
- טיפול פסיכולוגי דרך בריאות הנפש (לגבי שלושת טיפולים אלו, נכתוב עוד מעט)
- שחיה טיפולית (מאוד עזרה לאור להיות רגוע למשך השחייה, אך לא ממש תרמה להמשך)
- שיעורים פרטיים במגוון דרכים ואצל הרבה מורים (אור לא רצה ללכת)
- טיפולים תרופתיים שעזרו לאור להיות רגוע, אך אור סירב לקחת להרבה זמן
- טיפול טבעי (שלרוב לא עוזר, גם במקרה שלנו – לא עזר)
- ההורים אפילו חשבו על פנימייה (אגב, פנימייה שאני מכיר ומעריך) אך הוא לא מתאים (ואני גם לא חושב שזה הפתרון)
- כאן נכנס "ג'ודו טיפולי" (הוחלט להפסיק את התהליך הזה כי הוא השתמש בזה בבית הספר, כמובן לרעה)
כמובן שגם ההורים הלכו להדרכת הורים:
- הדרכה של קבוצת הורים. ההורים אמרו שזה עזר להם להבין שיש עוד הורים, אבל לא נתן להם כלים
- הדרכה בשיטת "אייכה" שגרמה להורים כן לאפשר תקשורת בריאה יותר עם הילד
- הדרכה בגישת "הסמכות החדשה" שהצליחה להציב גבול, אך ההורים לא התמידו והגבול "הלך לאיבוד"
והינה הם הגיעו אלי. אני לא עובד עם הילדים, אלא עם ההורים. אני מאמין שההורים הם המטפלים הטובים ביותר של הילדים שלהם, במיוחד בתחום הפרעת הקשב שאתה חייב טיפול 24/7 ומי שיכול לעשות את זה הם פנימייה טיפולית (ולא… לא נשלח לפנימייה טיפולית כל ילד עם הפרעת קשב), או ההורים שגם ככה נמצאים 24/7 עם הילדים, וגם ככה מתמודדים 24/7 איתם, אז לפחות בואו נעשה את זה נכון.
בתחילת הדרך אני בונה "תוכנית התערבות" שמאפשרת לי להבין את הסיפור טוב יותר, ולהחליט איך לעבוד עם ההורים. התוכנית בנויה על העובדה שהפרעת קשב היא הפרעה ביצועית, ולא הפרעה רגשית; על העבודה שההורים הם המטפלים הטובים ביותר של הילד; על העבודה שכל ילד רוצה להצליח; על העבודה שהמוח שלנו גמיש; ובעיקר על העבודה שכל ילד רוצה לדעת שהוא המתנה הגדולה ביותר להורים שלו.
ההורים נכנסו לתהליך הדרכה מבוסס CBT ,בשילוב "הסמכות החדשה", בשילוב גישתה של ד"ר רונית פלוטניק וכמובן עם הרבה ניסיון וידע שלי מהשדה החינוכי-טיפולי. ההורים למדו להיות המטפלים של הילד שלהם (ולהבין שכל יתר הגורמים, לרבות בית הספר, הם שותפים ולא המטפלים המרכזיים).
התחלנו לעבוד על התפקודים הניהוליים הלקויים של הילד, עבדנו על המקום של ההורים כ"שוטרים חיצוניים לשוטר הפנימי הלקוי של הילד", עבדנו על פיתוח המוטיבציה של הילד, עבדנו על תהליכי הפרשנות הלקויה של הילד, עזרנו לבית הספר עם כלים מקצועיים להוראת תלמידים עם הפרעת קשב, הכנסתי לתמונה את הפסיכיאטר האלוף שאני עובד איתו על מנת שילווה את הנושא התרופתי (כמובן שעשינו שלילה של בעיות רפואיות שעלולות להראות כמו הפרעת קשב, אבל הם לא), יצרנו זמנים קבועים שההורים יושבים עם הילד לתהליך CBT מובנה (הם הופכים להיות, בין היתר, מטפלי CBT מעולים שהילד) והינה – בעבודת הורים משמעותית, ועבודה משמעותית על המוח של הילד, נוצר שינוי משמעותי.
אור כיום בכיתה ז'. תלמיד מצטיין! בעיות ההתנהגות "הלכו לאיבוד" (אם כי ממשיך לעמוד על שלו, וזה בסדר, ולפעמים קצת חוצפן, שזה מאפיין את הגיל). החברים חזרו להיות איתו, ולהורים יש הרבה מאוד אוויר.
המסקנה היא: טיפול בהפרעת קשב חייב להיות ביצועי, ע"י גורמי מקצוע מומחים בתחום הפרעת הקשב, תוך הבנה שהמוח שלנו הוא גמיש, וביקר שההורים הם המפתח להצלחה, שכן כל ילד רוצה לדעת שהוא המתנה הגדולה ביותר להורים שלו.
אני מאמין שטיפול בהפרעת קשב לא לוקח שנים (זו לא הפרעה רגשית, והטיפול לא צריך להיות דינאמי). ברגע שעובדים נכון, רואים את התהליך המשמעותי מהר מאוד.
ובכן, רואים את האור שבקצה המנהרה (:
מרגישים שיש לכם בלאגן סביב כל נושא ה – ADHD של הילד שלכם? אני כאן לרשותכם – ללא תשלום. לפרטים נוספים לחצו כאן
