הפרעת קשב והתמכרויות – נקודת מפגש
יותם ויסקופ מארח את אלי הלמן, עו"ס קליני, המרכז הישראלי לטיפול בהתמכרויות
ההרצאה התקיימה במסגרת " MOXO קמפוס" – חודש מאי 2023 (חב' נוירוטק)
נכתב ע"י יותם ויסקופ (M.Ed), מומחה בחינוך המיוחד – הפרעות התנהגות; מטפל CBT מוסמך; לשעבר – מנהל "קמפוס מוקסו".
כתבה חשובה בתחום (מאת: עו"ס אלי הלמן): https://www.israelhayom.co.il/you-may-find-interesting/article/11395196
אתר המרכז הישראלי להתמכרויות: https://ica.org.il/
ההרצאה התקיימה במסגרת " MOXO קמפוס" – חודש מאי 2023 (חב' נוירוטק)
נקודות מרכזיות מתוך ההרצאה
יש קשר בין הפרעת קשב להתמכרויות. יש מעט מאוד מטפלים שנותנים דעה והתערבות למשמעויות שיש לקשרים אלו. במפגש בין שתי הפרעות האלו יש דברים שאנחנו צריכים להכיר בשביל לעזור ולטפל. זה ממש נקודת מפגש.
מהי הפרעת קשב?
- הפרעה מולדת, נוירו- התפתחותית
- יש השתנות לאורך הגיל של האדם. היא לא נעלמת עם הגיל. לא נעלמת בתיכון. הבן אדם יכול ללמוד לאורך הזמן להתמודד איתה.
- היא לא הפרעת למידה. יש גם מתאם בין מחוננות להפרעת קשב.
- מדובר על הפרעה שפוגעת בכל תחומי החיים.
- מדובר על הפרעה שקופה, ראשית למי שסובל ממנה. אם הוא לא מודע שיש לו הפרעת קשב, אז הוא לא ידע מה קורה לו. הוא יאשים את עצמו, יגיד שהוא עצלן, טיפש. הדימוי העצמי שלו יכול להיפגע. את הבוס לא מעניין למה איחרנו ולמה המשימה לא בוצעה. מבחינתו אנחנו לא עושה מה שמצופה מאיתנו, ואנחנו מתוייגים כחסרי יכולת.
- ההפרעה הזאת גם שקופה למטפלים! לא רואים שיש משמעויות תפקודיות ורגשיות, וההשפעה על הטיפול בעצמו באדם.
מחירים שיש להפרעת הקשב:
- קושי בתפקודים הניהוליים
- קשיים ביכולות וויסות (וויסות של תגובה, וויסות של רגשות, וויסות של אוכל, וויסות של שינה. יש קשיים בכל אלו.
שלושת התפקודים המרכזיים שיש בהם קשיים: קשים בקשב, קשיים בהתמדה, קשיים בזיכרון עבודה.
אנחנו מדברים כאן ממש על סוג של חווית חיים עם הפרעת הקשב. יש שם כל הזמן קשיים משמעותיים שהאדם עם הפרעת הקשב צריך להחזיק. אצל ילד לעיתים זה נסלח, אצל מבוגר זה הופך להיות בעיה מאוד גדולה.
איך ההפרעה מרגישה? הרבה פעמים הם מרגישים ממש מטומטמים. "שוב איחרנו בגללך". צריך לחשוב על החוויה והדימוי העצמי של הבן אדם.
בהתמכרויות יש גרפים מאוד גדולים עם הפרעת קשב. גם בלחץ דם, סוכרת ועוד… בהפרעת קשב נראה באופן דרמטי.
הפרעת שימוש (ככה אנחנו קוראים להתמכרויות כיום): בקרב הסובלים מהפרעת שימוש נמצאו עד 46 אחוזים עם הפרעת קשב בילדות.
הפרעת קשב מגבירה סיכון לסיגריות בגיל צעיר. גם שימוש בקנביס בגיל הצעיר. הם גם נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית להתמכרות התנהגותית למין, גאיימינג, והימורים.
הם נמצאים גם בתחלואה פסיכיאטרית גבוה יותר, התמכרות חמורה יותר, ואחוזי הצלחה נמוכים יותר בטיפול.
הפרעת קשב מעלה את הסיכון להתמכרות פי 5, אפילו יותר מ- PTSD. הנתון הזה לא מדובר ולא ניתנת לו תשומת לב רבה. בטראומה יש המון דיבור ויש הרבה גישות. תחום הקשב למרות שהוא בגורם סיכון הרבה יותר גדול, הוא לא מדובר. יש טיפול "מודע טראומה", ועכשיו צריך לפתח "טיפול מודע הפרעת קשב". חובה שמטפלים ידעו איך לטפל באופן משמעותי בהפרעת הקשב בתוך בטיפול.
הנתון הזה לא מדובר, וגם אם הוא מדובר אז לא יודעים מה לעשות איתו. זה נתון שחובה להבין אותו, ולעשות איתו משהו.
כאן ניתן לראות מה קורה לאנשים עם הפרעת קשב שקיבלו טיפול תרופתי, ואלו שלא. ניתן לראות שאלו שקיבלו טיפול תרופתי להפרעת קשב, הפחיתו משמעותית את הסיכוי להתמכרויות. טיפול תרופתי בהפרעת קשב הוא גורם מגן להתמכרות. זה ממש לפתח חסינות לדרדור לסיטואציות לא נעימות, גם התמכרויות.
מה הקשר בין הפרעת שימוש ל – ADHD ?
נושא ההתמכרויות והפרעת קשב זה נושא קשה. אין החלטה אם הגורם כאן הוא תורשה או סביבה.
המודל הביו – פסיכו- סוציאלי:
ביולוגי: אונה פרונטאלית של התפקודים הניהוליים. אם נגיד האדם מעשן סיגיריות או שותה קפה אז זה תורם לתחושת השקט שלו, ואז הוא יכול לרצות חומרים שיהיו יותר ממריצים כמו סמים. אני עושה כאן "טיפול בעצמי" (Self Medication) – אני עושה שימוש בחומר בלי ידיעה שהוא עוזר לי, אני ממשיך כי הוא משפר לי הישג. יש כאן מחירים לטווח הארוך. יש כאן אונה פרונטאלית שלא מתפקדת שזה גם מערכת הוויסות וגם "הברקס" שלנו. שיש הפרעת קשב זה לא מתפקד באופן מיטבי ואז יש כאן אימפולסיביות וחוסר ניהול סיכונים ואז אפשרי שיהיה כאן שימוש מבלי לחשוב על תוצאות. נראה התמכרויות בעיקר אצל אימפולסיביות והיפראקטיביים. הפרעת קשב היא גם מאוד גנטית, מה שאומר שלהורים גם יכולה להיות הפרעת קשב, לרוב לא מאובחנת, ואז ההורים מתקשים בעצמם לווסת את עצמם וגם את הילד שלהם. הסמים יכולים לתת מענה לחוסר השקט של האדם, הוא משתיק את התחושות והקולות הפנימיים שאמרו לו שהוא לא מסוגל וחסר יכולת, ואז הוא מוצא עצמו עוד ועוד במעגל ההתמכרות.
פסיכולוגי: הם מתמודדים יותר מאחרים עם חוסר הצלחה. יש לי שוב ושוב תסכול ואז אלו חוויות שנצרבות ואז אלו חוויות שפוגעות בדימוי עצמי וחוסר יכולת. זה יכול להוביל לדיכאון ואף לחרדה משתקת. יש כאן חוויה רגשית לא פשוטה. הוא אומר לעצמו "או שאני עצלן או טיפש". המפגש עם הכישלון כבד עלי אז אני רוצה לנשור מבית הספר. או שאני אהיה מאוד נוקשה עם עצמי, אכתוב כל דבר, ואז המחיר הוא שאני מביא לעצמי את החרדה. אני הולך עם החוויות האלה ואז אני מגלה שאלכוהול וסמים עוזר לי להרגיש טוב יותר, ואפילו עוזר לי עם החרדה ועם הייאוש.
החברתי: נשירה ממסגרות, קבוצות שוליים, ישיבה על הברזלים, לעיתים ההיפראטקייבות מאפשרת לי למצוא חומרים הכי טובים. אך גם נוכל לפגוש חרדה חברתית שהיא גם טריגר לחומרים. בשביל כישורים חברתיים אני צריך הרבה וויסות, ואז החומרים עוזרים לי לווסת ואולי אני אפילו כוכב הערב. האדם צריך את התיווך של החומרים בשביל להסתדר חברתית.
בעולם ההתמכרויות יש אמירה חשובה של גאבור מאטה: "אל תשאל למה הוא עושה את זה? תשאל מה קרה לו, היכן הכאב?". כאב יכול להיות לא רק פיזי, אלא גם נפשי. ואז השימוש בחומרים יעזרו לאדם "בהתמודדות" ויפעילו את הדפוס ההתמכרותי.
ככל שאני מתחיל עם הסם בגיל צעיר יותר, אז הסיכון לפיתוח התמכרות גדול יותר כי אני לא מפתח שום יכולת התמודדות.
הפרעת הקשב נמצאת שם גם בתהליך הגמילה שדורש הרבה תפקודים ניהוליים: שיעורי הבית של הטיפולים, הגעה בזמן… שמירה על מסגרת ודחיית סיפוקים זה מאוד קשה לאנשים אלו, ואם לא יהיו דגש בטיפול זה יקשה את ההצלחה. זה גם קשה למטפלים. הרבה פעמים מטופלים עם הפרעת קשב מתוייגים כ"מתנגדים לטיפול" כי הם מתקשים תפקודתית. חשוב שכמטפלים נוכל ונדע להתייחס לזה בחדר הטיפול.
טיפול תרופתי ריטלין (או תרופות קשב) הוכח שהוא גם גורם מגן גם להתמכרות, אבל חד משמעית עדיף לטפל מאשר לא לטפל. רואים את זה בכל מני מחקרי אורך. רואים התמכרות לריטלין קצר טווח כי הוא עובד מהר וצריך לחזק אותו ולכן נראה שימוש דחוף יותר ועליה במינונים. פחות נראה התמכרות לתרופות ארוכות טווח. אנשים מתמכרים לא בגלל התרופה, אלא בגלל כאב שיש להם. התרופה נוכחת שם, היא נמצאת שם. יש כאן ממש השפעה של המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. לרוב ההתמכרות לריטלין זה הריטלין הקצר יותר. חשוב להדגיש שהתרופות לא ממכרות, אלא אופן השימוש בהן.
אם אתה מטופל בצורה מתאימה אז הסיכון להתמכרות יורד משמעותית.
"טיפול עצמי": ההפרעה פוגעת במגוון תקפודים, וגם בתפקודים הרגשיים. אני לא רוצה להרגיש את החוויה של הכישלון וחוסר היכולת.
אילו חומרים נפגוש יותר בקליניקה? נמצא את כל סוגי החומרים וההתנהגויות הממכרות. אנחנו נראה פחות אלכוהול ויותר חומרים.
נתמקד עכשיו בקוקאין וקנביס:
קוקאין: יש שם יותר אנשים עם הפרעת קשב, כי זה ממריץ (גם הסיגריות והקופאין). האדם מרגיש הטבה בסימפטומים. הוא ימשיך כי הוא מרגיש שזה עוזר לו ולכן הוא ימשיך להשתמש בזה. אני משתמש בממריצים כי הם עוזרים לי להקל על תסמיני הפרעת הקשב שלי. במספר מחקרים נמצא שאם אני נותן וטיפול תרופתי להפרעת קשב אז אני רואה ירידה בצריכת הקוקיאין. הטיפול בהפרעת הקשב יעזור לי בטיפול בהתמכרות:
אנשים ללא הפרעת הקשב מחפשים את תחושת "היי" של המסיבות. ולכן, אני צריך לבדוק: איזה אפקט אני מחפש? הקלה או אופוריה? האדם עם הפרעת הקשב לרוב יחפש את ההקלה.
מה אני מחפש בקנביס? תאוריית ה"טיפול העצמי" בעייתי כאן, כי בקוקיאין אני מחפש הקלה על תסמיני הפרעת הקשב כי זה ממריץ. בקנביס יש חומר פעיל THC שזה הפחתת חרדה, אופוריה, קשיי ריכוז והגברה של גירויים. אנשים עם הפרעת קשב ישתמשו בקנביס לא בשביל לשפר קשב, אלא לטפל בחרדה או בדיכאון שלי. זה קורה מהר ולכן אני משתמש בזה עוד ועוד. ברגע שאני מחפש תחושת אופריה שמפחיתה חרדה, אז נראה יותר מורכבות מסיכיאטרית, הפרעות מצב רוח, חוסר יציבות רגשית, חרדה, פסיכוזה, התמכרות חמורה יותר. אצל אנשים אלו יותר קשה לטפל.
לא משנה מה החומר שעושים שימוש, לחומרים תמיד יהיה אפקט שלילי על התנהגות של הסובלים מהפרעת הקשב.
לסיכום:
הקלה – קוקאין
תגובה מתגמלת – קנביס
קנביס והפרעת קשב:
הרבה מדברים לאחרונה על קנביס והפרעת קשב.
בעד: יש הרבה מחקרים שהראו תגובה חיובית על תסמיני הקשב. הבעיה כאן שזה הרבה סקרים באינטרנט. זה לא אובייקטיבי.
נגד: לא נמצא שקנביס עוזר לתסמיני הפרעת הקשב.
אנשים אומרים שזה עוזר, אך מחקרית אין לזה שום הוכחה שזה עוזר.
בואו נדבר תכלס – המלצות אנשי המקצוע:
מטרת המסמך הייתה לגשר על פערי הידע בתחום. גיבשו 55 מומחים ממגוון תחומים שיש להם ידע בתחום הקשב וההתמכרויות מ – 17 מדינות. כמה מסקנות חשובות שעלו במחקר:
מספר הרחבות:
- המחיר של לא לטפל הוא גבוה יותר מאשר לא לטפל, בוודאי בתחום הפרעת הקשב וההתמכרויות.
- הפרעת הקשב הייתה שם לפני שהוא פיתח התמכרות.
- חייבים לכלול בטיפול את "הגישה המוטיבציונית". זה תחום שמאוד קשה אצל אנשים עם הפרעת קשב, כי יש קושי במוטיבציה.
- הרבה פעמים ניתן להם תרופה "ווינס" כי אי אפשר לפרק אותו, והוא עובד 12 שעות ולא צריך לקחת עוד באמצע היום.
- לאנשים עם הפרעת קשב לרוב יתנו מינון גדול יותר כי יש להם כבר סבילות בגוף.
- אין צורך ב"הינזרות" מלאה לפני מתן טיפול תרופתי. לא צריך לחכות שהוא יפסיק שימוש בחומרים (גמילה) ושתהיה הפסקה מוחלטת לפני שאני נותן טיפול תרופתי.
לסיכום:
- חשוב להכיר את הקשרים בין הפרעת קשב והתמכרות והשפעותיהן ההדדיות.
- יש צורך לטפל בשתי ההפרעות במקביל אם הן מופיעות יחד.
- טיפול מוקדם בהפרעת קשב משתמש בגורם מגן גם מפיתוח התמכרות בעתיד.
- לזכור: זה מורכב.
לפניות להתייעצויות ללא תשלום – כנסו כאן
