גם לנו, הקהילה, "הברגים הקטנים", יש סוג של אחריות על המצב המזעזע הזה בין היהודים לערבים, ואת זה אני מבין לעומק אחרי שטיפת הרכב שלי. וגם, מה אנחנו, הקהילה, יכולים לעשות? ולמה שווה להכיר את ארגון "כוכבי המדבר" כסוג של פתרון אפשרי לבעיה?

WhatsApp
Facebook
Email
שטיפה 2

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת הורית" בפיתוחה של ד"ר רונית פלוטניק, ובוגר גישת "הסמכות החדשה" בפיתוחו של פרופ' חיים עומר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים), מאמן מוסמך בתחום הפרעת הקשב ולקויות למידה בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, בוגר הכשרות להנחיית קבוצות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ובעיות אלימות, בוגר קורס ביו-פדבק וכן בוגר השתלמויות מקצועיות נוספות ומגוונות בתחום הפרעת הקשב וקשיי התנהגות.

במשך עשור הובלתי את המרכז הקהילתי הגדול בארץ להתערבות רב מערכתית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. כמו כן העברתי עשרות סדנאות בנושא התערבויות עם ילדים ונערים אלו, בדגש על נערים עוברי חוק עם הפרעת קשב.

כיום אני עוסק בהדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות והתנהגויות סיכון. כמו כן אני שותף בתהליך הכשרה של מפעילי מבדק MOXO (כלי עזר ממוחשב בתהליך הערכה של הפרעת קשב), מוביל את מיזם FOCUS BOX ADHD – ארגז הכלים המקוון למיצוי יכולות של אנשים עם ADHD ומפעיל באהבה גדולה את מיזם "ZOOM על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD.


 

אני מבקש לפתוח בתנחומי למשפחות ההורים בלחימה המאוד לא פשוטה שאנחנו נמצאים בה, ולאחל בריאות והחלמה מהירה לכל הפצועים. בנוסף, אני מבקש לאחל המון בריאות וכוח לצבא שלנו – הצבא הכי חזק, מקצועי וחכם שיש בעולם! אני בטוח שאם יתנו לצבא לנהל את המערכה, אנחנו נצא מזה מהר ואף חזקים יותר ממה שנכנסו.

 

ועכשיו תשמעו סיפור שקרה לי השבוע, ותשמעו איך הוא לדעתי מתחבר בדיוק לימי הלחימה ובעיקר תשמעו מה אנחנו, הקהילה, יכולים לעשות. האמת שרציתי לכתוב את הפוסט הזה כבר ביום שני שזה טרי, אך נכתוב היום.

אז ביום שני הלכתי לשטוף את הרכב שלי. גם את זה צריך לעשות מדי פעם. יש לי מקום קבוע שאני אוהב ללכת, בעיקר בגלל שעושים שם עובדה טובה ומהירה. אז כהרגלי נסעתי לשם, שאבו את הרכב ועכשיו צריכים להכניס לשטיפה. אוקיי… את הרכב שלי, את הרכב של זה שלידי ואת יתר הרכבים שוטף נער ערבי שהייתי נותן אולי גיל 13. הוא עובד קשה, תחת החום של 11 בבוקר. משהו לא הסתדר לי, משהו גרם לי לא לשבת בכיף ולחכות שהרכב יסיים את הפדיקור שלו, ומשהו גרם לי ללכת אליו ולשאול אותו בן כמה הוא. הוא ענה לי בעברית "משובשת" (אחרי הכל בטח שהוא ידע עברית… כל הלקוחות יהודים, ויש המון לקוחות) שהוא בן 13. צדקתי. שאלתי אותו אם הוא עובד כאן קבוע? כי לא ראיתי אותו בעבר. אמר שהוא עובד כבר כמה חודשים (חישוב מהיר שלי – חודשיים… כי לפני חודשיים שהגעתי לשטוף את הרכב הוא לא היה שם) וכל יום. שאלתי אותו לאט לאט ובסבלנות האם אין לו בית ספר? הוא אמר "חרא, מי ילך לבית ספר, צריך כסף". אוקיי… מפתיע… אבא שלו (בעל המקום ששומר על קשר טוב עם הלקוחות) ניגש אלי לשאול אם הכל בסדר? אני מרוצה? אמרתי לו שכן, רק "אני חייב לשאול אותך משהו קטן אחי". הוא ענה "דבר אחי". שאלתי אותו אם זה הבן שלו? אמר שכן. שאלתי אותו "למה הוא לא בבית הספר?", ענה שהוא ילד מופרע, לא רוצה ללמוד, לא מצליח ללמוד, עושה בלאגן, קורא וכותב על הפנים ו… (כמה צפוי) הוא לא מרוכז ועושה בלאגן. "לא צריך את בית ספר. שיבוא לעבוד, לעשות כסף. לא צריך בית ספר. הוא לא רוצה ללמוד? לא צריך. שיבוא לעבוד". אמרתי לו שמצד אחד אפשר להבין אותו כאבא – אם הוא לא לומד אז שיבוא לעשות משהו אחר (אני מניח שהוא בטח מושעה וכאלה), אבל מצד שני אמרתי לו "תשמע, זה לא פייר". שאל אותי "למה? תראה איך הוא עובד". שאלתי אותו "אפשר לענות לך באמת? לא תכעס עלי?", אמר "מה פתאום אחי, דבר איתי, אני רוצה לשמוע". ספרתי לו שבמשך למעלה מ- 13 שנים אני קשור לתחום של ילדים ובני נוער בסיכון. עצר אותי ואמר "כל הכפר שלנו בסיכון וזה לא אכפת לאף אחד". אמרתי לו "חכה רגע, תן לי להמשיך". עשה לי עם היד תנועה של "תמשיך". אמרתי לו "אני חושב שתפקידו של ההורה זה לדאוג שהילד שלו יקבל את הטוב ביותר ואת הכלים הטובים ביותר בשביל שהוא יגיע לגיל בוגר ויחליט מה הוא עושה עם החיים שלו". טוב… יצאתי קצת מפגר… הוא הגיב לי "נו, ומה נראה לך? גם אני (האבא) גדלתי ככה. אין מה לעשות". הגבתי לו "בוודאי שיש מה לעשות!", וכמובן שהוא שאל "מה?". אמרתי לו שאני חושב שאין ילד שלא רוצה להצליח, שאין ילד שלא רוצה להיות מוצלח, שאין ילד שלא רוצה להרגיש שהוא המתנה הגדולה ביותר להורים שלו, ושאין ילד שרוצה בגיל 13 לשטוף רכבים מהבוקר עד הלילה ולא להיות עם ילדים, לצחוק, לעשות קצת שטויות, ואפילו ללמוד. הוא הסכים איתי. הוא אמר לי "אצלכם היהודים זה אפשרי. אצלנו הערבים זה לא אפשרי. תלך לכפר ותבין". כאמור, יצאתי מפגר. חשבתי לעצמי "מה בעצם הסיפור שהוא מספר לי?" אוקיי… הוא מספר לי שפשוט אין לו מושג מה לעשות, וגם אם היה לו מושג אז… האם יש להם שם בכפר בכלל מענה כלשהו? שאלתי אותו "איזה עזרה יש לכם?" והוא אמר "אין". אמרתי לו "תקשיב. תיקח את המספר שלי (נתתי לו כרטיס ביקור שלי) ותתקשר אלי היום בערב. אני רוצה לחפש מענים ואני אדאג לך שהילד יכנס כמה שיותר מהר". הוא אמר לי "תיקח את המספר שלי" ועצרתי אותו באמירה "לא. אתה ההורה, אתה אחראי, תתקשר אלי. אני רוצה לעזור, אבל אתה מנהל את הסיפור כי זה הילד שלך". בשלב הזה הילד בא לשיחה. ראה שאנחנו מדברים איזה 20 דקות. שאל "מה קרה?". אבא שלו, באופן מרגש ביותר, אמר "הוא (אני) צודק. אתה לא צריך להיות כאן. אתה צריך ללמוד". הילד חייך (חיוך מיואש) ואמר "מה פתאום. חרא. לא הולך לשם". שאלתי אותו "למה חרא" והוא אמר דברים קשים. לא נכנס לזה עכשיו, אבל דברים קשים.

 

רגע לפני שאני יוצא מהמקום, ואחרי שהרכב שלי נקי (כאמור, אחלה של שירות יש שם), אני ניגש לנער הצעיר (ואני חושב – גם האבוד) ונותן לו טיפ של 50 שקלים (אגב, השטיפה עולה 25 שקלים). הוא היה בשוק. אמר לי "רגע, אני אלך להביא עודף". אמרתי לו שלא צריך. שיקח את זה ויזכור שיש כאן בן אדם שמאמין בו ורואה אותו ושילם לו בהתאם. אבל האמת שאותו בן אדם (שזה אני, אתם בטח מבינים) במקום מסוים "משמר" את התנהגותו של הילד שאולי (דגש על – אולי…) רואה שהינה הוא מקבל טיפ יפה על עבודה שקשה לי לראות שהוא עושה. אבל זה מה שהלב והראש שלי אמר לי לעשות.

 

יצאתי מהמקום והתקשרתי לשני חברים טובים. אחד הוא בעל תפקיד בכיר בעירייה והשני הוא מנהל עמותה שעוזרת לאוכלוסיות מוחלשות (גם בחברה הערבית). טוב. הופתעתי. אבל הפעם באמת הופעתי. וואלה… באמת אין להם מענה מקיף כמו שאני חשבתי שצריך. יש להם הוראה מתקנת, ויש להם קידום נוער, ויש להם "בריאות הנפש", אבל התור? אתם כבר מבינים לבד. שאלתי אותם מה אפשר לעשות בשביל שהוא יקבל עזרה? והינה התשובה המעצבנת "תגיד להם להירשם להמתנה". אבל חברה… זו המתנה שתבוא עוד שנה במקרה הטוב. והינה אנחנו משמרים לאותו הנער הצעיר את "חווית הכישלון" וה"ערך העצמי" הנמוך. לא טוב.

 

בואו נעלה את הדיון לרגע לרמה המקצועית – אקדמית. אין ספק שיש כאן נער צעיר בסיכון, ואין כאן ספק שאם ההורה שלו לא מאמין שהוא יכול להצליח אז הוא לא יצליח ולא משנה כמה יעזרו לו. הכלל (מבחינתי) הוא – אם ההורה שלך לא מאמין שאתה יכול, אז אתה לא יכול. זה הבסיס של פיתוח תחושת מסוגלות. ואז מה קורה? אותם החברה מתחילים לחפש משמעות לחיים, מתחילים לחפש תעסוקה, מתחילים לחפש תעסוקה ומתחילים לבנות את עצמם. הבעיה היא שברור שהדרך כאן על הפנים וברור לאן זה ילך.

 

לאן זה ילך אתם שואלים? אני יכול לספר לכם, אחרי לא מעט שנים בתחום הזה, שנער כזה נמצא בסיכון גבוה להיכנס למעגלי הסיכון השונים, ובכלל זה לעבריינות. ואם מדובר כאן על החברה הערבית, אז זה יבוא לידי ביטוי (לדעתי) במה שאנחנו רואים ברחובות היום. אני לא מדבר על הירי מעזה, אני מדבר על מה שקורה בתוך הערים המשולבות. אני באמת מאמין, בכל ליבי, שאם היינו משקיעים בהם רבע מסכומי הכסף שאנחנו משקיעים עכשיו בפעולות המשטרה, בפיצויים לנזקים, בגורמי רפואה בבתי החולים שצריכים לטפל בפצועים… אם היינו משקיעים רבע מהכסף הזה שיוצא על הבלאגן שהם עושים (ואני לא נכנס לדיון פוליטי!!) על החינוך שלהם, על הטיפול שלהם ועל התעסוקה שלהם – אני מאמין שהיינו מורידים באחוזים גבוהים מאוד את מה שקורה כאן היום, והיינו נשארים רק עם אחוז "נוער וצעירים בסיכון" כמו שיש בכל חברה.

 

נחזור לאותו הנער והאבא משטיפת הרכבים. ברור שהאבא רוצה וברור שהנער רוצה. אבל רצון זה טוב, מה עושים עם הביצוע? שני גורמים בכירים אומרים שאין באמת מה לעשות, והאבא אומר שאין מה לעשות. אז מה? נשאיר אותו שישטוף רכבים, ירגיש בעל ערך עצמי נמוך, יחפש משמעות ואז יתחיל לעשות בלאגן כי פשוט אין לו משהו אחר לעשות? עוד רגע נענה על זה. לא לדאוג.

 

אתם בטח רוצים לדעת האם האבא התקשר? תתפלאו (אני לפחות התפלאתי מאוד) – כן! הוא התקשר. "נו אחי, יש משהו?". ככה הוא פתח. עניתי לו "צודק, אין משהו מיידי, אבל אתה יכול להירשם להמתנה ואני אדאג לעשות את הכל בשביל שיקדמו את המענה". האבא צחק. אמר "מה נראה לך, אצלנו זה כמו אצלכם היהודים? עזוב. רק תראה שאני צודק. אני לפחות נותן לבן שלי עבודה כאן במקום שיסתובב ברחובות". אולי הוא צודק. לא יודע. אני כן יודע, כמי שעסוק מאוד בתחום של ילדים ונוער בסיכון, שהמצב הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים (אולי אפילו ה-מרכזי) למצב שאנחנו נמצאים בו. אמרתי לאבא שאני ממש מבקש ממנו שירשם ויגיד לי אח"כ. שיתן לי הזדמנות. אני מחכה. יש לי הרגשה שהוא ירשם, וגם אם לא אז הוא בוודאי יראה את הפרצוף שלי בעוד חודשיים בשטיפה הבאה, ואז הוא יהיה חייב להגיד משהו (ואני מקווה שלא לראות שם את הילד שלו שוב בנסיבות אלו).

 

רציתי לכתוב את הפוסט הזה בסמוך לעניין אבל בגלל שאני דוגל ב"פרקטיות" ובמעשים, אז הלכתי לבדוק קצת מה קורה עם מענים לילדים ונערים במצבי סיכון בחברה הערבית, לפחות בירושלים. יאמר לזכות עיריית ירושלים שיש לנו כאן אגף חינוך מעולה (מנח"י) עם אנשי חינוך מעולים ולפי האתר של העירייה נראה שיש מענה כזה או אחר. הפנתי את האבא לאותו גורם בעירייה שבוודאי יוכל לעזור לו, ואפשר להגיד שלפחות נער ערבי אחד לפחות יקבל מענה (אם אכן הדבר יצא לפועל).

 

מה מבחינה פרקטית ומעשית אנחנו, הקהילה, יכולים לדעתי לעשות?

  1. בואו נבין – אם נסתכל רק על הילד שלנו, ולא נסתכל על הקהילה כולה, זה בסוף יתפוצץ לנו בפרצוף. אני חושב שזו אחת הסיבות שהגענו למצב שבו אנחנו נמצאים כיום.
  2. מנהלי מרכזי חינוך וטיפול – כולנו מדברים על חשיבות השילוב, שווים הזדמנויות, "האחר הוא אני", דו- קיום וכו'… בואו נעשה עם זה משהו. בואו ניקח את כל הידע המקצועי שיש לנו ונחשוב איך משלבים אותם, באופן אמיתי כמובן, במסגרות שלנו, ואם הדבר מסיבות כאלה ואחרות לא אפשרי (כמו למשל בעיות מרחק) אז בואו נראה איך אנחנו לוקחים את הידע הרב שצברנו ואיך מטמיעים ומעניקים גם להם. בואו ניקח אחריות ונרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו.
  3. הורים – לא כל הערבים רעים! לא כל הערבים מחבלים! לא כל הערבים רוצים את רעתם של היהודים! לא! לא! לא! בואו נסביר את זה לילדים שלו ולפחות נתחיל לעשות שינוי קטן עם הילדים שלנו. לא כל ערבי שעובר ברחוב צריך שנעשה לו איזה פרצוף שהוא יכול להבין ממנו דבר כזה או אחר. אני בהחלט מסכים שאם יש ערבים (ובכלל אנשים) שעושים לנו רע (כמו לנפץ חלונות של רכבים, לזרוק אבנים וכו'…) אז בהחלט צריך לטפל בזה ביד קשה (הרבה יותר קשה ממה שכרגע עושים), אבל זה לא מעיד על הכלל. וגם עם אותם ערבים שעושים את זה – אז בואו נזכור שייתכן ואם היינו משקיעים גם בחינוך, בטיפול ובתעסוקה שלהם, ייתכן שהמצב היה פחות נורא. אני באמת מאמין שזה תוצר של העבר והמציאות. אבל אני גם מאמין שהורים יכולים לייצר שינוי תודעתי לפחות עם הילדים שלהם.
  4. רשויות – אני באמת חושב שצריך לפתח מענים גם לאוכלוסייה זו, ולא רק בעזרת עמותות ואנשים טובים (ואגב… בחיפוש אחר גורמי סיוע לאותו אבא ונער משטיפת הרכבים, הצלחתי לפגוש ברשת עמותות ואנשים מקסימים שרואים לנגד העיניים שלהם את טובת האדם, ולא אידיאולוגיה או גזענות). בואו נשקיע בהם בצורה שמתאימה גם לתרבות ההורית והמשפחתית שם שהיא קצת שונה מזו של היהודים. אני נזכר שבעבר חבר, בכיר ברשות מקומית מסוימת, אמר לי שיש כאלה שלא משלמים מיסים ולכן אי אפשר לתת להם מענה. מסכים שללא תשלום מיסים אי אפשר לתת מענה, בעיקר כי צריך כסף בשביל זה וגם כי אין דבר כזה "חד צדדי". זה חלק מלקיחת אחריות. אבל אני מציע גם שנעשה רגע חשיבה, שוב, סביב השאלה "מה הסיפור שהם מספרים לנו" והאם אותם אנשים לא משלמים מיסים כי הם מרגישים שהרשויות לא עוזרת להם? אני באמת לא יודע… אבל זה משהו ששווה לחשוב עליו.
  5. ממשלה – אויי… ממשלה… קודם שתהיה כזאת…. כל אותם חברי כנסת (את חלקם אני ממש מעריץ) אני ממש מבקש מכם שברגע שתקום ממשלה (יקרה בקרוב???) תיישמו את כל מה שאמרתם לגבי הפסקת הפילוג והשנאה בעם. אני ממש מבקש שתבחנו להקים משרד חדש (ושרוצים אפשר… כמו שהקימו משרד לענייני מים ומשרד לענייני השכלה גבוהה) לענייני שילוב יהודים – ערבים. לא צריך באמת לעשות הפרדה. בישראל חיים ביחד, זו המציאות. תראו כמה כסף אתם (שזה בעצם הכסף שלנו האזרחים) משקיעים על טיפול בהפרות הסדר, טיפול בפצועים, תשלומי נזקים ועוד לא דברנו על הנזק התדמיתי והפסיכולוגי – אם נשקיע רבע מזה בשביל הטיפול המשותף – אני חושב שאנחנו נחסוך הרבה מאוד כסף. אני באמת חושב כך.
  6. ומה ברמה המקומית / יישובית? אם יש יישוב יהודי ששכן עם יישוב ערבי אז זה הזמן לקיים מפגש, נטול פוליטיקה וגועל, של מנהיגי היישוב היהודי ומנהיגי היישוב הערבי, ולחשוב איך עושים מפגשי פיוס משותפים. הרבה פעמים השינוי האמיתי מתחיל דווקא מהמנהיגים המקומיים, אלו שלא פעם אנחנו סומכים עליהם. אני הייתי רוצה שהילדים היהודים יכירו את הילדים הערבים, שיכירו את התרבות, שיכירו את המנטליות, שיכירו שבסופו של יום כולנו בשר ודם, ובעיקר שיכירו שבאחריות ובהחלטה נבונה – הכל אפשרי. אני, כאמור, ממש מאמין בזה.

 

לסיום, ובשביל להראות לכם עד כמה אפשר לקחת "אוכלוסייה מורכבת" (שוב – מבלי להיכנס לסיבות!!) ולהפוך אותה ל"אוכלוסייה מצליחה ומובילה" אני מזמין אתכם להכיר את פעילות ארגון "כוכבי המדבר" בניהולו של מתן יפה שהקים תוכנית פורצת דרך לקידום מנהיגות בחברה הבדואית! תוכנית אשר לוקחת אחריות, מאחדת ומובילה את הנגב, ומחזקת את החברה הישראלית. הארגון הקים בית ספר תיכון למנהיגות, האגון הצליח להקים תוכנית חינוכית בלתי פורמאלית לשעות אחה"צ, הארגון הצליח להקים "חממה" למנהיגות ויזמות, הארגון הצליח להקים תוכנית פרוצת דרך להעצמה ולמנהיגות נשית, הארגון הצליח להקים תוכנית ליווי בוגרים, ובקיצור שימו לב למה כתב דיאב אל גלאבן, בוגר מחזור ב' של תוכנית "החממה" בארגון "כוכבי המדבר": "המשימה האמתית שלי היא להגיע למצב בו החברה הבדואית תהפוך לחלק מוכר, שייך, הכרחי ולגיטימי מהחברה הישראלית. חייבים לעשות שינוי מבפנים. לכן הצטרפתי לכוכבי המדבר". דבריו הם הוכחה לכך שהדבר אפשרי, דבריו הוא הוכחה לכך ששינוי מתחיל מהשטח עצמו. שווה לכם לקרוא על הארגון המדהים הזה, וגם ללמוד ממנו על השינוי האפשרי, באתר הארגון: https://www.desertstars.org.il/ . שווה לשבת איתם, ללמוד את "תורת העבודה" שלהם, לראות שזה ממש אפשרי, ופשוט לעשות בכלל החברה הישראלית. לא צריך באמת לשבור את הראש על תוכניות חדשות, בעוד שיש כאלה שפשוט עובדות בצורה יוצאת מן הכלל בשטח.

 

למען הסדר ספק חשוב לי להבהיר: אני מגנה בכל תוקף כל אלימות מכל סוג ומצד כל אדם באשר הוא! אסור לנו להגיע למצב הזה ושום דבר לא מצדיק אלימות. אני יכול להבין (אם כי ממש לא לקבל!!) למה אדם כזה או אחר משתמש באלימות (נגיד – סביב ענייו של הגנה עצמית)  אך בסופו של יום – אלימות היא לא הפתרון לכלום!! ננסה להישאר כולנו חזקים ובכוחות משותפים נעבור את התקופה הקשה הזאת. הכי חשוב שנזכור כולנו – השינוי מתחיל ממש בנו… ה"אנשים הקטנים" או ה"ברגים הקטנים". תאמינו לי.

בריאות וביטחון לכולנו,

יותם

קרדיט תמונה "כוכבי המדבר": אתר האינרטנט של "כוכבי המדבר"

קרדיט יתר התמונות שבפרסום: יותם ויסקופ


מעוניינים כתבות, מידע וכלים בתחום ADHD ישירות לוואטסאפ שלכם? כנסו לכאן: https://katzr.net/57715f

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה שלי ותקבלו הרבה מאוד ידע מקצועי בתחום

יותם ויסקופ

יותם ויסקופ

מנחה בתחום ADHD,לקויות למידה וקשיי התנהגות.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הנער הגיע עם בעיות התנהגותיות קשות ואבחנה של הפרעת קשב… אבל בסוף זה לא היה זה (סיפורים מהקליניקה)

  במשך עשור ניהלתי את אחד המרכזים הקהילתיים-חינוכיים-טיפוליים הגדולים בארץ לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, הפרעות התנהגות, לקויות למידה, הפרעות התנהגות ועבריינות נוער. תהליך הכניסה

קרא עוד »

פרק 31: יותם ויסקופ מארח את זיו גרשוני – נער בסיכון שהפך להיות קצין קרבי וכיום הממונה על רשות חסות הנוער במשרד הרווחה

  זיו גרשוני הוא אחד האנשים היותר מיוחד, עם העשייה היותר מיוחדת ומרגשת, שתפגשו בעולם של ילדים ונערים במצבי סיכון.מוזמנים להאזין לפרק 31 של פודקאסט

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 27: יותם ויסקופ מארח את עו"ד רלי רווה אבישר לשיחה בנושא עתירה למתן טיפול תרופתי לאסירים עם הפרעת קשב

  שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 27 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים כחלק מהמיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם

קרא עוד »

פרק 25 – פודקאסט מגזין ADHD: ריאיון עם נציגות שירות בתי הסוהר בנושא טיפול באסירים עם הפרעת הקשב במסגרת מרכזי הקשב.

  שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 25 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים במסגרת המיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם

קרא עוד »

למה אני, איש החינוך המיוחד, מתנגד למיזם "המורה של המדינה" ולמיזמים נוספים כמו "אוסקרים" ברשויות המקומיות?

(קרדיט תמונה נושא מקורית: ynet) למה אני, איש החינוך המיוחד, מתנגד למיזם "המורה של המדינה" ולמיזמים נוספים כמו "אוסקרים" ברשויות המקומיות?   בפתח דבריי אני

קרא עוד »

הרצאה להורים – הדברים הטובים שבהפרעת הקשב, ופיתוח תחושת מסוגלות של ילדים יקרים אלו (: יום שני הקרוב 25.4.22 בשעה 21:30 בזום!!!

הורים יקרים, ביום שני הקרוב (25.4.22) בשעה 21:30 עד 23:00 נקיים הרצאה מיוחדת במסגרת המיזם הקהילתי "זום על הקשב" (עונה 5). ההרצאה תעסוק בהיכרות עם

קרא עוד »

פרק 21 – פודקאסט מגזין ADHD – יותם ויסקופ מארח את עדיאל בר-שלום לשיחה משמעותית על חינוך, הפרעת קשב ונוער בסיכון. פרק חובה לכל הורה ומחנך בישראל!

  במשך כ- 15 שנים אני עוסק בתחום של ילדים ונערים במצבי סיכון בכלל, וכאלה עם הפרעת קשב ולקויות למידה בפרט. פגשתי לאורך הדרך הרבה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 19 – יותם ויסקופ מארח את מורי טויק לשיחה בנושא אומנויות לחימה והפרעת קשב, ואיך כבוד הרב קשור להתפתחות המקצועית והמשמעותית של מורי?

  שמחתי לארח את מורי טויק.  לאחר שנים רבות באבחון וטיפול בילדים ובנוער, ייעוץ בבתי ספר, הקמת תחום הספורט טיפולי בעיריית רעננה, הדרכת הורים פרטנית

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 18 – יותם ויסקופ פוגש את הנער שוויתרו עליו ובגיל 35 החליט לפרוץ את הדרך, ולהשפיע על עולמם של נערים רבים עם הפרעת קשב ולקויות למידה באמצעות הצגה על חייו האישיים, הצגה שמחזירה את התקווה. על מעוז צעירי שמעתם?

רגע לפני שמתחילים, תרשו לי לתת הקדמה קצרה: עד היום הקלטתי 18 פרקים במסגרת פודקסאט מגזין ADHD, פרקים מרגשים, משמעותיים ופורצי דרך בתחום הפרעת הקשב.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 17 – יותם מארח את שמעון אבוחצירה, מנהל מרכז המצויינות קק"ל נוף הגליל, לשיחה בנושא פריפריה והפרעת קשב

  שמעון נשוי ואבא לארבעה ילדים חמודים. איש חינוך וותיק עם 20 שנות עשייה משמעותית. שמעון ריכז, חינך וניהל מכינה קדם צבאית תמיר ושחר, היה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 15: יותם מארח את אסתר גולדברג – פסיכולוגית חינוכית וקלינית – לשיחה בנושא "הפרעת קשב להבין ולהיות מובן"

  אני שמח לארח את אחת מנשות המקצוע המובילות, הוותיקות והמוערכות בתחום הפרעת הקשב בארץ – אסתר גולדברג.   למי שלא מכיר, אסתר גולדברג היא

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 14: יותם מארח את ליאורה חיים לשיחה בנושא מקום ההורים במניעת התנהגויות סיכון של המתבגרים שלהם, זאת באמצעות שיח ביקורתי על הסדרה "בני אור"

    חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק 14  של פודקאסט מגזין ADHD  בנושא המקום של ההורים במניעת התנהגויות סיכוניות של המתבגרים שלהם. היום יש

קרא עוד »

יותם מארח את דוידי אורי, פסיכולוג חינוכי, לשיחה משמעותית על הפסיכולוגים במערכת החינוך, התמודדות מערכת החינוך עם הפרעת קשב, ומודל "מרחב" שהקים כמודל התערבות חינוכי – טיפולי לילדים עם הפרעת קשב במערכת החינוך

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק  13 (: הפעם יש לי את הכבוד לארח את דוידי אורי – פסיכולוג חינוכי שמטפל, חי, נושם ועוסק

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 12 – יותם מארח את ליסה גרוסמן, מבכירות המטפלות בתחום ב- ADHD בארץ, לשיחה בנושא מאמנים לילדים עם הפרעת קשב, ועולם התפקודים הניהוליים שלהם.

    חברים יקרים,   אתם מוזמנים להאזין לפרק  12 (:    הפעם אני שמח ומתרגש לארח את אחת מנשות המקצוע הבכירות והמובילות בתחום הפרעת

קרא עוד »

האם לסלוח לילד עם הפרעת קשב?

היום ערב יום הכיפורים, וראשית אני מבקש לאחל לכולנו גמר חתימה טובה. יום הכיפורים הוא זמן מעולה לחשבון נפש. רגע לפני שנדון (בקצרה, הפעם) בשאלה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 10 – יותם מארח את ד"ר גילת טרבלסי לשיחה משמעותית בנושא הכלה והוראה מותאמת לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב

חברים יקרים,   אתם מוזמנים להאזין לפרק  10 (:    הפעם אני מארח קולגה יקרה מאוד – ד"ר גילת טרבסי. גילת מומחית בתחום החינוך המיוחד,

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 9 – יותם מארח את נופר לנדסמן להיכרות מעמיקה עם הכלי המדהים שפיתח – יומן אימון אישי לבני נוער

חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק  9 (:  והפעם אני מארח את נופר לנדסמן להיכרות מעמיקה עם הכלי המדהים שפיתח – יומן אימון אישי לבני

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 8 – יותם וסיון מקונן נפגשים לדבר על כישלונות של ילדים עם הפרעת קשב ומה אפשר לעשות בשביל להימנע מכך

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק 8 (:  והפעם אני מארח את סיון מקונן, עו"ס, מאמנת ומטפלת בתחום הפרעת הקשב. אנחנו נפגשים לדבר על

קרא עוד »

"אתה קולט כמה רחוק רואים מכאן?" – אני רוצה לספר לכם על עמותת "דרך לוטן" שמאפשרת לנערים להסתכל רחוק (רחוק מאוד)!

במשך עשור ניהלתי את המרכז החינוכי – טיפולי – קהילתי להתערבות רב מערכתית בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, לקויות למידה, הפרעות התנהגות והתנהגות עוברת חוק.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק שישי – יותם מארח את ליאורה חיים לשיחה לא פשוטה בנושא דחייה חברתית של ילדים ומתבגרים עם ADHD

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק השישי של פודקאסט מגזין ADHD.  הפעם אני מארח את ליאורה חיים לשיחה מרגשת מאוד בנושא ההתמחות שלה –

קרא עוד »

יוצאים לחופש הגדול עם ADHD

חשוב: תוכן הפוסט לקוח מתוך הרצאה שלמה שהועברה במסגרת מיזם "זום על הקשב – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD" שהעברתי בנושא "יציאה לחופש הגדול

קרא עוד »

יש לי הצעה לפוליטיקאים – ברגע שתחליטו לשקם את הקרע המטורף שנוצר בין היהודים לערבים במדינה, תשבו עם אנשי עמותת "כוכבי המדבר" ותלמדו מהם את מודל העבודה. יש לי הרגשה שזה יביא בשורה חדשה – לכולם!

אני רוצה להחזיר אתכם לפוסט שכבר כתבתי על הנושא של הקרע המזעזע שנוצר בחברה הישראלית בין היהודים לערבים (אם עדיין לא קראתם אז: https://yotamw.co.il/k17/ ).

קרא עוד »

עבודה רב מערכתית סביב ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות – שיחה של יותם ויסקופ וענת בן סלמון על נושא משמעותי זה

עבודה רב מערכתית היא, לדעתי, הבסיס המשמעותי ביותר להצלחה עם ילד בעל מאפיינים של הפרעת קשב וקשיי התנהגות. אפשר לדבר על זה המון (ואם תסתכלו

קרא עוד »

קולגה אתגרה אותי בשאלה – "מה לדעתי הדבר האחד שהכי חשוב לדעת בתחום ADHD?" לקח לי קצת זמן לחשוב, והגעתי לתובנה ומסקנה…

קולגה, פסיכולוגית קלינית בתחום ילדים ומתבגרים במצבי סיכון, פנתה אלי בשאלה:   הקולגה: "יותם, אנחנו עובדים כבר הרבה זמן ביחד. אני חייבת לאתגר אותך בשאלה.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD

      קבצי הפרקים בגוגל דרייב: https://katzr.net/8e6d6c קבצי הפרקים באפליקציות: https://katzr.net/9e415c אתר אינטרנט: https://yotamw.co.il/adha-magazine/ עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/groups/adhdmagazine1   קרדיט תמונה: <a href='https://www.freepik.com/vectors/radio'>Radio vector created

קרא עוד »

גם לנו, הקהילה, "הברגים הקטנים", יש סוג של אחריות על המצב המזעזע הזה בין היהודים לערבים, ואת זה אני מבין לעומק אחרי שטיפת הרכב שלי. וגם, מה אנחנו, הקהילה, יכולים לעשות? ולמה שווה להכיר את ארגון "כוכבי המדבר" כסוג של פתרון אפשרי לבעיה?

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

תרשו לי לשתף אתכם במחשבות שעלו לי בעקבות קריאת ספרה של ד"ר גילת טרבלסי "מתאים לי?! גישה והנגשה של הוראה מותאמת לכול"

"גדולה של איש חינוך, בעיניי, היא לתפוס את עצמו כ'לומד לאורך החיים'. זו אינה הכשרה שנגמרת. תמיד יש עוד אופקים, עוד תפקודים, מציאות משתנה" (ד"ר

קרא עוד »

הצצה מרגשת ומיוחדת לתחושותיה ורגשותיה של אמא לילדים עם ADHD. יותם ויסקופ מראיין אמא לילדים עם ADHD.

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

אתם נמצאים לקראת בחירת בית הספר הבא של הילד עם הפרעת הקשב וחשוב שניקח בחשבון כמה דברים. כל מה שצריך לדעת לקראת בחירת חטיבת הביניים / כיתה א' / תיכון לילד עם ADHD .

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

יום הזיכרון 2021

יום הזיכרון. בשנת 2009 נפטר אבא שלי היקר. אבא נפטר מדום לב פתאומי אחרי שירות של 33 שנה בתפקידים מגוונים במשטרה. חבריו ידעו לספר את

קרא עוד »

מהי השפעתם של קשיים אקדמיים בקרב בני נוער עם הפרעת קשב על התנהגות עוברת חוק, ומה המקום של מערכת החינוך בכל הסיפור הזה? – יותם ויסקופ

אנשים טובים שהחינוך יקר להם – הצטרפו להרצאה מיוחדת זו!  בואו נחשוב ביחד איך מצילים את הנערים המדהימים האלה ומובילים אותם לעתיד טוב ומשמעותי יותר! 

קרא עוד »

מודל "מסע אישי" לחינוך כיתות מקדמות עם תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב (מודל בפיתוחה פורץ הדרך של ליאת הדר עובדיה)

ליאת הדר עובדיה – מתמחה בחינוך מיוחד, בעלת תואר שני בלקויות למידה, אשת חינוך וותיקה עם ניסיון של מעל 15 שנים בחינוך כיתות מקדמות ביסודי

קרא עוד »
ילדים עם ADHD

מה וויטני, גם לך יש ADHD ?

זאת וויטני 🙂 רועה בלגית חתיכה, רגישה, שובבה ו… עייפה 🙂 ולא… היא לא מבוגרת, סתם עצלנית ומפונקת. וויטני היא הכלבה שלי והיא הכלבה הכי

קרא עוד »
אייל גל

המלצה אישית על ספרו החשוב של אייל גל "ילדי ההליקופטר" – טיפוח מסוגלות עצמית וכישורים חברתיים

אתם בוודאי יודעים שהפרעת הקשב "פוגשת" את הילד בכל תחומי חייו: הלימודיים, ההתנהגותיים, הרגשיים והחברתיים. לא פעם ראיתי שברגע שאומרים "צריך לטפל בהפרעת הקשב של

קרא עוד »