הערה: מאמר דעה אישית זו נכתב על מנת להביע דעה אישית בלבד, ומבוסס על הנתונים שעומדים ברשותי ומוצגים במאמר דעה זה. אין לראות בו דעה על מסגרת כזו או אחרת, ונזכור כולנו לברך ולהעריך את המסגרות החינוכית, טיפוליות ושיקומיות, ובכלל זה אנשי הצוות, שעושים עבודת קודש עם הילדים והנערים ש"הגורל לא שיחק לטובתם".
על הכותב: יותם ויסקופ (M.Ed), מומחה בחינוך המיוחד – הפרעות התנהגות; מטפל CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מוסמך; מנחה הורים לילדים עם הפרעות התנהגות; מרצה וחוקר בתחום הפרעת קשב והתנהגויות סיכוניות; מוביל פודקאסט מגזין ADHD וקבוצת הפייסבוק "מדברים ADHD עם יותם ויסקופ"
מכיר היטב את נושא האחיזות הפיזיות, ומודל התערבות מרסנת בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות התנהגות.
אתמול (23.2.22) צפיתי בכתבה של מיכל פעילן בחדשות 12: "חשד להתעללות בפנימייה לנוער בסיכון". עפ"י הכתבה, מדובר על מדריך שמתעצבן על נער בן 12.5 שלא רוצה לעשות מה שהמדריך אמר, ואז ככל הנראה עושה לו "החזקה".
קישור לכתבה: https://katzr.net/c6b9cb
כתבה נוספת שאני גם הגבתי בה – לחצו כאן
תגובת משרד הרווחה לכתבה:
"המקרה מטופל והעובדת הסוציאלית הונחתה על ידי המשרד להגיש תלונה במשטרה. במקביל המדריך הושעה עד לסיום הבדיקה. מדובר בפנימייה לבני נוער עם התנהגות מאתגרת ולמדריכים יש היתר חוקי להפעיל כוח מרסן לצורכי הרגעה כדי למנוע פגיעה בעצמם או באחרים. הפעולה מחייב דיווח ואם יתגלה כי נעשתה חריגה הדבר יטופל".
ברשותכם, אני מבקש להגיב גם אני לכתבה:
- ראשית, אני לא שמעתי את ההקלטה כולה, אני לא מכיר את הפנימייה, לא מכיר את פרטי המקרה לעומקם, והתייחסותי תהיה בהתאם למה שראיתי בכתבה, בהתאם לתגובת משרד הרווחה ובהתאם לדעתי המקצועית בנושא החזקות. אין לי דבר וחצי דבר נגד / בעד הפנימייה, ודבריי הם על הגישה עצמה של החזקות.
- מתוך תגובת משרד הרווחה, ומתוך מה ששמעתי בהקלטה, אני מניח שמדובר על מודל הט"מ – התערבות טיפולית במשבר, שכוללת, בין היתר, החזקות פיזיות (אם כי לא תמיד). אני מכיר את מודל ההט"מ מצוין, למדתי את הגישה לעומק, קראתי מחקרים ומאמרים רבים שנכתבו עליה, אני מכיר את הביקורת בעד ונגד.
- התוכנית מתבססת על שיטת התערבות במצבי משבר בקרב ילדים ובני נוער במסגרות חוץ- הפעלת תכנית הט"מ בשירות ביתיות אשר פותחה באוניברסיטת קורנל בשנת 1981 .מטרת השיטה לספק כלים יעילים ובטיחותיים להתערבות חינוכית, טיפולית ואף פיזית. התוכנית כוללת גם עקרונות טיפול, שמטרתן הגנה פיזית בעת אירוע שבו חניך מסכן מבחינה פיזית את עצמו או את הסובבים אותו.
- כבר עכשיו אומר שאני מאמין מאוד בחלק גדול של המודל, אם אלו נעשים בצורה הנכונה והמקצועית, בפיקוח, ותחת הכשרה מקצועית. מדובר על מודל רחב מאוד, הרבה מעבר להחזקות הפיזית, שנותן מענה מצוין למניעת משברים והתפרצויות זעם, והפיכתן להזדמנות משמעותי לשינוי. אני מתמחה בתחום החינוך המיוחד – הפרעות התנהגות (Ed) ומזה כ- 15 שנים עוסק בתחום של הפרעות התנהגות והתנהגויות סיכון, ואני מאמין מאוד במודל הזה שמספק מענה שמאוד חסר. למען הסדר הטוב אומר: אני מאמין בכלים שהמודל נותן במניעת משברים והתפרצויות זעם, ולא מאמין בהחזקות הפיזיות, אותן עפ"י המודל ניתן למנוע שכן המבוגר הוא אחראי לסיטואציה, ובכוחו למנוע התפרצויות זעם ומשברים, זאת בעבודה מקצועית, ועל פי כללי והוראת המודל.
- בזהירות המתבקשת אני אומר: מה ששומעים בהקלטה (ואני מדגיש שוב – אני לא מכיר את הפרטים לעומק, ומתייחס לדברים שנאמרו בכתבה) זה ממש לא מה שמלמדים בהט"מ, אלא הפעלת כוח שחורגת מהמודל, ולדעתי גם חורגת מהחוק. אני לא מסכים עם תגובת משרד הרווחה כפי שמפורטת לעיל, ומתוכה: "מדובר בפנימייה לבני נוער עם התנהגות מאתגרת ולמדריכים יש היתר חוקי להפעיל כוח מרסן לצורכי הרגעה כדי למנוע פגיעה בעצמם או באחרים". זה שמדובר על פנימייה לנערים עם התנהגות מאתגרת, זאת לא אומר שהמדריכים צריכים גם הם לפעול בצורה כזו. נכון יהיה לחזור למקורות של המודל, ולהבין שהמדריך לא יכול לצאת משליטה (ובהקלטה נשמע שיצא משליטה), הוא לא יכול להשתמש בכלי לצורך עונש (ובהקלטה נשמע שזה מה שהוא עושה), והוא לא יכול להיות כ"כוח עליון" על הנער הצעיר (ובקלטה נשמע שזה מה שהוא עושה). ההכשרה של משרד הרווחה, שנמצא בפיקוח הפרקליטות והמשטרה, לא מאפשרת לאף אחד (גם לא למסגרות שאושר להן להשתמש בהט"מ) להפעיל כוח כזה על הילדים, להשפיל אותם, להשתמש בזה כ"כלי כוח עליון".
- מאידך, חשוב לי להגיד: אני יכול להניח שהמדריך לא פעל כך סתם, מבלי שהיה רקע קודם למקרה מצד הנער. לא משנה מה היה, זה לא מצדיק להפעיל כוח, לכאורה לשם אלימות או ענישה, אך אני יכול להניח שהייתה התנגדות קשה של הנער הצעיר, התנגדות ש"הקפיצה את הפיוז" למדריך. אולי נוכל להוסיף לזה גם את המחסור בכוח אדם, עבודה של שעות רבות, חוסר הדרכה והכשרה ועוד… ייתכן שמדובר על נער עם התנהגות מרדנית קשה (ואולי על כן הוא נמצא במסגרת זו), וייתכן שהמדריך פשוט "יצא מאיזון" והתוצאה הייתה על הילד. על כן, אין לקבל את זה, שכן מודל ההט"מ מנחה את המדריך להפנות את הטיפול בסיטואציה למדריך אחר אם זה מרגיש שהוא יוצא משליטה (לכאורה זה לא מה שהיה כאן), והמודל מנחה את המדריך להשתמש בכוח סביר כפי שלומדים בהט"מ אם מי שעושה את זה אכן רגוע בעצמו, ולא ממקום של להשפיל, להכאיב או להעניש (ומההקלטה נשמע שזה מה שהיה). החזקה צריכה להיות בצורה שקטה, לא צריכה להכאיב לילד כמו ששומעים בהקלטה, ובוודאי לא למטרות ענישה. אני לא יודע אם היה שימוש בכלים מקדימים להחזקה (למשל: הדרכה, הנחייה, פסק זמן ועוד…).
- זה שמדובר על נער צעיר עם הפרעות התנהגות שנמצא במסגרת לנערים כאלו (שוב – אני לא יודע על איזו מסגרת מדובר, אבל תגובת משרד הרווחה מציגה שמדובר על מסגרת לנערים כאלו) זה לא אומר שצריך להשתמש בהחזקות. לדעתי לזה אומר שצריך לבנות סביבה מותאמת, ולעשות פעולות מניעה, שכן הנערים מתפרצים לא כי הם רוצים, אלא כי אלו הכלים שעומדים לרשותם. תפקיד המבוגרים ללמד את הנערים כלים אחרים להתמודדות, ולא להיות אלימים בעצמם. למדריך יש כוח אדיר חיובי ללמד את הנער התנהגות אחרת, ולמידה זו פחות רלוונטית בדיבור, והרבה יותר רלוונטית במעשים – מודל לחיקוי, מה לכאורה (לפי הכתבה) לא היה כאן.
- אני חושב שנכון היה שהעו"ס טיפלה במקרה, אם כי אני לא יודע מה המשטרה תוכל לעשות עם זה. מבחינת החוק, אם אין למדריך הסמכה להט"מ, ואם זה פעל שלא לפי מה שהוכשר והורשה, מדובר כאן על "תקיפת קטין" (עבירה לא פשוטה), אך סביר שיהיה מי שייתן את הדעת מהיבט הפלילי. אני מציע להניח לרגע את ההיבט הפלילי בצד, וללכת על ההיבט המקצועי – ערכי – מוסרי. ייתכן שצריך לתת למדריך הזה תמיכה והדרכה נוספת לגבי השימוש בכלי, ואם מדובר על מדריך עם "פיוז קצר" אז פחות מתאים לו לעבוד עם קטינים במצבי סיכון, ובמיוחד כאלה עם התפרצויות זעם. ההדרכה כאן מאוד חשובה, מעבר לעניין הפלילי. צריך לזכור: עפ"י המודל, נער לא מתפרץ סתם. הוא מתפרץ בעקבות "קדם משבר" ו"טריגר" בשילוב עם "מערכת הפעלה" לא מווסתת, לצד חוסר כלים להתמודדות מצד הנער הצעיר (וייתכן שגם למדריך). מודל ההט"מ נותן דגש ל"שפה ארגונית" שצריכה להיות, וכן "יישור קו" בין כל הצוות, כולל מצב שאם מדריך רואה את המדריך השני "יוצא מאיזון", זה הזמן לגבות אותו, לעזור לו, לתפעל את הסיטואציה במקומו. כמובן שיש חשיבות מכרעת לכך שהמדריכים יכירו את הצרכים והמאפיינים של הנערים (תוכנית אישית בהתאם למודל ההט"מ), ואז גם יודעים מה מוציא את הנער מאיזון, ואיך מתמודדים איתו (אני מקווה שבמקרה שבכתבה זה אכן היה). לדעתי המסגרת כמסגרת צריכה לעצור את הכל, לבדוק שהיא מעניקה מענה מקצועית לנערים ולמדריכים, להגן על המדריכים מההשלכות הפליליות (שאם אכן יופעלו, אלו השלכות קשות מאוד) ולראות איך נותנים מענה מתאים סביב התפרצויות זעם, וסביב שגרת יום רגועה, מכילה ומובילה. אדגיש שוב – מודל ההט"מ נותן מענה מושלם לכל הנושא הזה, ואזכיר שוב שמודל ההט"מ מדגיש שאם המדריך הגיע להחזקות פיזיות, ייתכן ש"נכשל" בעבודתו קודם לכן, מבחינת הפעלת הכלים הרבים שעומדים לרשות המדריך בשביל למנוע משבר / התפרצות. בכל מקרה, אני תומך בעו"ס שמגישה תלונה, רק שלא ברור לי למה היא זו שצריכה להגיש תלונה, ולא הנהלת המוסד. אני גם חושב שזה נכון שהוציאו כרגע את המדריך מעבודתו, שכן תחילה צריך לתת מענה ו"שקט" לנער עצמו, שלדעתי הוא העיקר והוא המוקד לטיפול שכן הוא הגיע לטיפול בגלל ההתפרצויות שלו (כך לפי הכתבה), ולא המדריך הגיע לטיפול בהתפרצויות וחוסר הוויסות שלו עם עצמו. אדגיש גם, כפי שכבר כתבתי קודם, שאני לא "מנותק" מהשדה. אני מכיר היטב את האוכלוסייה הזאת, במשך עשור ניהלתי מרכז שבה אוכלוסייה כזו, ועדיין – אפשר למנוע משברים והתפרצויות, לצוות (לרבות מדריכים והנהלה) יש מקום מרכזי בזה.
- אני יודע שיש נערים שמגיעים להתפרצות אלימה באופן "מכוון". שוב, נזכור שזו ההתנהגות שהם מכירים. לזה נוסיף שאנחנו חייבים לזכור שלנערים יש גם רצונות ודעות. מותר להם (כן! מותר להם!) לסרב, מותר להם לא לעשות וגם מותר להם לכעוס! לחלקם "טראומה מורכבת" וסיבות טובות לעשות זאת. זו הסיבה שהם הגיעו, ואנחנו כאן לעזור. אני יודע שחלקם יתפרצו באופן מכוון, ואולי אפילו זה מה שקרה בכתבה שהוצגה. אני אישית ראיתי מספר רב של נערים שמתפרצים פיזית ומילולית כי הם רוצים את המגע הפיזי עם איש הצוות, ממש כמו תינוק שזקוק למגע הפיזי של הוריו. אלא שצריך לדעת את זה, להכיר את זה, ולהחליט על תוכנית מקיפה להתמודדות. וגם אז יש לפעול בהתאם למה שמודל ההט"מ מלמד, ולספק לנער את הצורך שבבסיסו חום, אהבה ותחושת גבולות והגנה, ולא להיות נגדו אלימים ואז להגיד "זו החזקה". לא – זו לא החזקה.
- למיטב ידעתי, מסגרות שמשרד הרווחה מצא לנכון לאפשר שימוש במודל זה, כלל אנשי הצוות מחוייבים לעבור הדרכה מסודרת במסגרת "בית הספר לעבודה סוציאלית". מדובר על הדרכה מקצועית מאוד (אני מכיר את תוכן ההדרכה) ולדעתי צריך ללמד את המודל כל אדם שעובד עם ילדים ונערים במצבי סיכון, אם כי ללמד את עבודת המניעה שלו, ורק אם משרד הרווחה מאשר אז ללמד גם את החלק הפיזי שלו. אני חושב שההדרכה, תהיה טובה אשר תהיה, היא ממש לא מספיקה! "בתוך עמי אני חי" – אני יודע בדיוק מה זה לעבוד עם ילדים ונערים במצבי סיכון, ועוד כאלו עם התפרצויות זעם, ואני חושב שחייבים לתת להם הדרכה מקצועית שוטפת להתמודדות, תוך תרגול מגוון הכלים והידע שבמודל, ולא רק בהדרכות כלליות. בסופו של יום צריך לאמן את המדריכים באופן שוטף לגבי ההתמודדות עם ילדים ונערים לא פשוטים, ולא "העיקר להוציא אותם מהבית למסגרות של הרווחה". זה לא מספיק להוציא אותם מהבית ולהגן עליהם באמצעות פעולה זו. צריך גם לספק ידע, כלים ותמיכה מקצועית לאנשים שנדרשים לעבוד איתם בשוטף, גם אם הליווי עולה כסף ודורש משאבים רבים. המדינה מוציאה אותם מהבית על מנת להגן עליהם, ולא על מנת לפגוע בהם, ועל המדינה מוטלת האחריות לתת תמיכה למדריכים שלא פעם מגיעים ללא תארים ותעודות מקצועיות, אלא עם רצון טוב לעזור לדור העתיד של כולנו. עוד אוסיף שכמי שמכיר את מודל ההט"מ מעולה, אני יכול להגיד שהתאוריה מדהימה וטובה, הביצוע קשה. בשעת מקרה / התפרצות של ילד / משבר של ילד, יכול להיות קשה להפעיל את הכלים שלומדים (אגב, לדעתי כלים פשוטים מאוד לביצוע), ולכן תרגול, ליווי והדרכה יוכלו לסייע מאוד. אני מקווה שבמסגרת המדוברת זה אכן קיים.
- מילה לגבי חוקיות הכלי. אכן יש לנו בישראל נוהל מסודר בנושא זה, שבבסיסו החובה לעבור הכשרה במסגרת מאושרת ע"י משרד הרווחה, מה שמאפשר גם הגנה משפטית וחוקית על איש הצוות שנדרש לבצע החזקה, אך לדעתי צריך לתת את ההגנה החוקית ובתנאי שהשימוש בהחזקה היה בדיוק "לפי הספר", ולא בתקיפה בטענה שזו החזקה. כן ארצה להציע שכלל המסגרות יהיו מצולמות, ואז גם אפשר לראות האם ההחזקה (אם אכן נדרש לעשות אותה) בוצע כראוי, אפשר יהיה ללמוד ממנה, ובמידת הצורך גם להשתמש בסרטון אם בוצע דבר לא חוקי. ונזכור שוב כולנו – השאיפה לא (!) להגיע למצב של מגע פיזי. אפשר לעשות עבודת מניעה משמעותית, לשאוף לא להגיע למגע פיזי, וגם מגיעים – אז לפעול כנדרש.
- מילה לגבי העבר של הילד / הנער: לא פעם, ילדים ונערים שמגיעים למסגרות אלו עברו התעללות פיזית ו/או מינית. מגע פיזי בהם ע"י איש צוות יכול לשחזר להם את "חווית הפגיעה" וליצור נזק כפול, ואף הרבה יותר חמור מהמצב הבסיסי. על כן, יש להכיר את עברו של הילד, לשאוף לא להגיע בכלל למגע פיזי, אם אכן יש כזה אז לפעול לפי הכללים עם מינימום מגע, לעשות "ראיון מרחב החיים" (החזרת הילד לשגרה, לאחר ניתוח רגשי של הסיטואציה).
- הכי חשוב – זכרו תמיד מה הילד / הנער מרגיש. מתוך הידע שלי, ילדים ונערים רבים מדווחים שההט"מ מאוד עוזר להם אם עשו עבודת מניעה (לא התערבות פיזית). לא פעם גם שמעתי על חוויה קשה מאוד מצד ילדים ונערים שעברו החזקה פיזית זו, ויצאו בתחושת השפלה ואף פגיעה.
לסיכום, אני חושב שמודל הט"מ הוא מודל מעולה להתמודדות עם ילדים ונערים במצבי סיכון בכלל, וכאלה שעם משברים והתפרצויות זעם בפרט. המודל מחולק למניעת משברים, ניהול משברים פיזיים (החזקה), והתערבות למידה בעקבות המשברים. אני פחות מתחבר לחלק של ניהול משברים פיזיים (החזקה) וחושב שצריך להשתמש בזה רק אם כל הכלים האחרים נוסו והדבר לא הצליח (אבל באמת נוסו! ולא רק לפרוטוקול). אני חושב שמודל זה מספק הרבה מאוד ידע וכלים להתמודדות עבור מדריכים ואנשי צוות ללא הכשרה אקדמית בתחום החינוך והטיפול, שכן הוא מודל יישומי מאוד. אני מבקש שכל אדם שעובד עם ילדים ונערים במצבי סיכון יזכור את מהות תפקידו – אנחנו כאן בשביל להראות לילדים ולנערים דרך אחרת, נורמטיבית, בונה, מכבדת ובעיקר חוקית וטובה. יש לנו את הזכות להיות שם עבורם, מצב שככל הנראה לא היה קודם המפגש שלנו איתם. יש לנו את האפשרות להפוך משבר להזדמנות משמעותי לשינוי, יש לנו את האפשרות ללמד אותם כלים שאין ברשותם, יש לנו כאן אפשרות להראות להם מבוגרים שהם מודל לחיקוי, יש לנו כאן אפשרות לבנות להם עתיד טוב ומשמעותי יותר. לאף אחד מאיתנו את ה"זכות" החוקית, המוסרית והערכית לפגוע בהם, לקלקל להם, לצרוב בהם תחושות לא נעימים. אנחנו כאן בשביל לבנות אותם (גם אם התנאים לא טובים), ולא להרוס אותם.
אני קורא למנהלי המסגרות לקחת אחריות להכשיר את הצוותים שלהם בידע ובכלים יישומיים להתמודדות, זאת בנוסף להדרכות הרגשיות שהם מקבלים (בתקווה שהם אכן מקבלים). ישיבות צוות לא מספיקות. המדריכים האלו מקבלים לידיים שלהם את הילדים ונערים הקשים ביותר, שגם דורשים את ההתערבות המקצועית ביותר, ואם הוחלט שהמדריכים יובילו את שגרת היום שלהם, והוחלט שהמדריכים לא יהיו אנשי מקצוע בעלי הכשרות אקדמיות ועבר מקצועי עשיר, אז ראוי שאתם, המנהלים, תעשו את הכל בשביל להכשיר אותם לזה.
עוד אני קורא לשר הרווחה להוביל חוק שיגדיר תהליך הכשרה והדרכה למדריך שלוקח לידיו אחריות כבדה מאוד – עיצוב עתידו ונפשו של הילד / הנער הפגוע גם כך. לדעתי אסור לתת למדריכים לעבוד עם אוכלוסייה זו ללא הדרכה מקצועית ביצועית (שמכשירה אותם בהתמודדות בפועל). כמובן שבאחריות שר הרווחה לדאוג לשכר ראוי ומכבד למדריכים שעושים את העבודה הקשה ביותר.
רגע לפני סיום אשתף שאני מכיר מסגרת בצפון הארץ שבה נערים עוברי חוק במצבים קשים במיוחד. הנהלת המסגרת מובילה מערך הדרכה, תמיכה וליווי שלדעתי מהווים מודל משמעותי לחיקוי! הם לא מחקים שם לחסדי המדינה, והם מובילים תהליכי למידה, הדרכה והכשרה כל הזמן, ללא פשרות, ומתוך הבנה שהדבר ישפיע באופן ישיר על הצלחת הנערים. גם אם המסגרת לא מקבלת כסף ישיר מהמדינה לעשות את זה, הם מוצאים את הדרכים לממן ולעשות, ואף לגבש צוות איכותי שהתוצאות נראות באופן ישיר בשטח. במסגרת הפודקאסט שאני מוביל "מגזין ADHD", אשתדל מאוד לראיין בקרוב את מנהלת המסגרת, ובכך נוכל כולנו ללמוד ממנה.
אני מקווה שהנער מהתחקיר יטופל ושיקחו את המשבר שקרה לו והיפכו אותו להזדמנות לשינוי. אני מקווה שילוו את המדריך שלכאורה "יצא מאיזון" וידריכו אותו בהתאם לממצאים שעלו מהשטח. אני מקווה בשביל המסגרת שהם ילמדו מהמקרה שכן אני מאמין בכל ליבי שההנהלה והצוות מבינים את גודל האחריות שלהם, ושהם קמים כל בוקר בשביל לעצב ולהוביל בהצלחה ומתוך כבוד את דור העתיד של כולנו.
ורגע לפני סיום – עוד דבר קטן: במשך עשור הובלתי מרכז קהילתי – חינוכי – טיפולי לילדים ומתבגרים במצבי סיכון, לרבות התפרצויות זעם ועבריינות. את שלושת השנים האחרונות, ואת השנים הבאות, אני מתכוון להשקיע בהמשך עשייה קהילתית במסגרת המיזם שלי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב ו/או התנהגויות סיכון". המזים נועד לסייעת לאנשים לשפר את איכות החיים ואת ההתנהלות עם הפרעת הקשב, באמצעות מודלים וכלים, המבוססים על מחקר ועל פרקטיקות מיטביות. המיזם מאשר לקבל ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם הפרעת קשב במעגלי החיים, במקצועיות, וללא מטרות רווח. ברשותי ידע, כלים וניסיון רב מאוד בנושא של ילדים ונערים במצבי סיכון, ואני נמצא כאן בשביל לעזור לצוותים במסגרות השונות. אשמח מאוד לתת למסגרות ידע וכלים להתמודדות, זאת בתשלום סמלי במסגרת המיזם, ואם למסגרת אין יכולת לשלם – הם יקבלו את המענה ללא תשלום, ובאהבה גדולה. אל תהססו לפנות – אני כאן בשבילכם.
חומר רקע על מודל הט"מ (התערבות טיפולית במשבר):
מחקר שבוצע על התוכנית באמצעות משרד הרווחה בישראל (2014) – לחצו כאן
מאמר שכתב דוד מיכאלי על המודל (סיכום המודל): https://katzr.net/723756
מאמר על מודל הט"מ בביטאון "אפשר" (עמודים 16-17): https://katzr.net/f34f01
קרדיטים:
- כתבה על האירוע בפנימייה מתוך אתר "חדשות 12", תאריך 23.2.22.
- קרדיט תמונה: https://katzr.net/e679ca
