אלימות כלפי קטינים בפנימייה? או החזקה חוקית? יותם ויסקופ במאמר דעה אישית בנושא

WhatsApp
Facebook
Email
אלימות כלפי קטינים בפנימייה או החזקה חוקית יותם ויסקופ במאמר דעה אישית בנושא. (2)

הערה: מאמר דעה אישית זו נכתב על מנת להביע דעה אישית בלבד, ומבוסס על הנתונים שעומדים ברשותי ומוצגים במאמר דעה זה. אין לראות בו דעה על מסגרת כזו או אחרת, ונזכור כולנו לברך ולהעריך את המסגרות החינוכית, טיפוליות ושיקומיות, ובכלל זה אנשי הצוות, שעושים עבודת קודש עם הילדים והנערים ש"הגורל לא שיחק לטובתם".


על הכותב: יותם ויסקופ (M.Ed), מומחה בחינוך המיוחד – הפרעות התנהגות; מטפל CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מוסמך; מנחה הורים לילדים עם הפרעות התנהגות; מרצה וחוקר בתחום הפרעת קשב והתנהגויות סיכוניות; מוביל פודקאסט מגזין ADHD וקבוצת הפייסבוק "מדברים ADHD עם יותם ויסקופ"

 

מכיר היטב את נושא האחיזות הפיזיות, ומודל התערבות מרסנת בקרב ילדים ומתבגרים עם הפרעות התנהגות.


 

אתמול (23.2.22) צפיתי בכתבה של מיכל פעילן בחדשות 12: "חשד להתעללות בפנימייה לנוער בסיכון". עפ"י הכתבה, מדובר על מדריך שמתעצבן על נער בן 12.5 שלא רוצה לעשות מה שהמדריך אמר, ואז ככל הנראה עושה לו "החזקה".

 

קישור לכתבה: https://katzr.net/c6b9cb

 

כתבה נוספת שאני גם הגבתי בה – לחצו כאן

 

תגובת משרד הרווחה לכתבה:

"המקרה מטופל והעובדת הסוציאלית הונחתה על ידי המשרד להגיש תלונה במשטרה. במקביל המדריך הושעה עד לסיום הבדיקה. מדובר בפנימייה לבני נוער עם התנהגות מאתגרת ולמדריכים יש היתר חוקי להפעיל כוח מרסן לצורכי הרגעה כדי למנוע פגיעה בעצמם או באחרים. הפעולה מחייב דיווח ואם יתגלה כי נעשתה חריגה הדבר יטופל".

 

ברשותכם, אני מבקש להגיב גם אני לכתבה:

  1. ראשית, אני לא שמעתי את ההקלטה כולה, אני לא מכיר את הפנימייה, לא מכיר את פרטי המקרה לעומקם, והתייחסותי תהיה בהתאם למה שראיתי בכתבה, בהתאם לתגובת משרד הרווחה ובהתאם לדעתי המקצועית בנושא החזקות. אין לי דבר וחצי דבר נגד / בעד הפנימייה, ודבריי הם על הגישה עצמה של החזקות.
  2. מתוך תגובת משרד הרווחה, ומתוך מה ששמעתי בהקלטה, אני מניח שמדובר על מודל הט"מ – התערבות טיפולית במשבר, שכוללת, בין היתר, החזקות פיזיות (אם כי לא תמיד). אני מכיר את מודל ההט"מ מצוין, למדתי את הגישה לעומק, קראתי מחקרים ומאמרים רבים שנכתבו עליה, אני מכיר את הביקורת בעד ונגד.
  3. התוכנית מתבססת על שיטת התערבות במצבי משבר בקרב ילדים ובני נוער במסגרות חוץ- הפעלת תכנית הט"מ בשירות ביתיות אשר פותחה באוניברסיטת קורנל בשנת 1981 .מטרת השיטה לספק כלים יעילים ובטיחותיים להתערבות חינוכית, טיפולית ואף פיזית. התוכנית כוללת גם עקרונות טיפול, שמטרתן הגנה פיזית בעת אירוע שבו חניך מסכן מבחינה פיזית את עצמו או את הסובבים אותו.
  4. כבר עכשיו אומר שאני מאמין מאוד בחלק גדול של המודל, אם אלו נעשים בצורה הנכונה והמקצועית, בפיקוח, ותחת הכשרה מקצועית. מדובר על מודל רחב מאוד, הרבה מעבר להחזקות הפיזית, שנותן מענה מצוין למניעת משברים והתפרצויות זעם, והפיכתן להזדמנות משמעותי לשינוי. אני מתמחה בתחום החינוך המיוחד – הפרעות התנהגות (Ed) ומזה כ- 15 שנים עוסק בתחום של הפרעות התנהגות והתנהגויות סיכון, ואני מאמין מאוד במודל הזה שמספק מענה שמאוד חסר. למען הסדר הטוב אומר: אני מאמין בכלים שהמודל נותן במניעת משברים והתפרצויות זעם, ולא מאמין בהחזקות הפיזיות, אותן עפ"י המודל ניתן למנוע שכן המבוגר הוא אחראי לסיטואציה, ובכוחו למנוע התפרצויות זעם ומשברים, זאת בעבודה מקצועית, ועל פי כללי והוראת המודל.
  5. בזהירות המתבקשת אני אומר: מה ששומעים בהקלטה (ואני מדגיש שוב – אני לא מכיר את הפרטים לעומק, ומתייחס לדברים שנאמרו בכתבה) זה ממש לא מה שמלמדים בהט"מ, אלא הפעלת כוח שחורגת מהמודל, ולדעתי גם חורגת מהחוק. אני לא מסכים עם תגובת משרד הרווחה כפי שמפורטת לעיל, ומתוכה: "מדובר בפנימייה לבני נוער עם התנהגות מאתגרת ולמדריכים יש היתר חוקי להפעיל כוח מרסן לצורכי הרגעה כדי למנוע פגיעה בעצמם או באחרים". זה שמדובר על פנימייה לנערים עם התנהגות מאתגרת, זאת לא אומר שהמדריכים צריכים גם הם לפעול בצורה כזו. נכון יהיה לחזור למקורות של המודל, ולהבין שהמדריך לא יכול לצאת משליטה (ובהקלטה נשמע שיצא משליטה), הוא לא יכול להשתמש בכלי לצורך עונש (ובהקלטה נשמע שזה מה שהוא עושה), והוא לא יכול להיות כ"כוח עליון" על הנער הצעיר (ובקלטה נשמע שזה מה שהוא עושה). ההכשרה של משרד הרווחה, שנמצא בפיקוח הפרקליטות והמשטרה, לא מאפשרת לאף אחד (גם לא למסגרות שאושר להן להשתמש בהט"מ) להפעיל כוח כזה על הילדים, להשפיל אותם, להשתמש בזה כ"כלי כוח עליון".
  6. מאידך, חשוב לי להגיד: אני יכול להניח שהמדריך לא פעל כך סתם, מבלי שהיה רקע קודם למקרה מצד הנער. לא משנה מה היה, זה לא מצדיק להפעיל כוח, לכאורה לשם אלימות או ענישה, אך אני יכול להניח שהייתה התנגדות קשה של הנער הצעיר, התנגדות ש"הקפיצה את הפיוז" למדריך. אולי נוכל להוסיף לזה גם את המחסור בכוח אדם, עבודה של שעות רבות, חוסר הדרכה והכשרה ועוד… ייתכן שמדובר על נער עם התנהגות מרדנית קשה (ואולי על כן הוא נמצא במסגרת זו), וייתכן שהמדריך פשוט "יצא מאיזון" והתוצאה הייתה על הילד. על כן, אין לקבל את זה, שכן מודל ההט"מ מנחה את המדריך להפנות את הטיפול בסיטואציה למדריך אחר אם זה מרגיש שהוא יוצא משליטה (לכאורה זה לא מה שהיה כאן), והמודל מנחה את המדריך להשתמש בכוח סביר כפי שלומדים בהט"מ אם מי שעושה את זה אכן רגוע בעצמו, ולא ממקום של להשפיל, להכאיב או להעניש (ומההקלטה נשמע שזה מה שהיה). החזקה צריכה להיות בצורה שקטה, לא צריכה להכאיב לילד כמו ששומעים בהקלטה, ובוודאי לא למטרות ענישה. אני לא יודע אם היה שימוש בכלים מקדימים להחזקה (למשל: הדרכה, הנחייה, פסק זמן ועוד…).
  7. זה שמדובר על נער צעיר עם הפרעות התנהגות שנמצא במסגרת לנערים כאלו (שוב – אני לא יודע על איזו מסגרת מדובר, אבל תגובת משרד הרווחה מציגה שמדובר על מסגרת לנערים כאלו) זה לא אומר שצריך להשתמש בהחזקות. לדעתי לזה אומר שצריך לבנות סביבה מותאמת, ולעשות פעולות מניעה, שכן הנערים מתפרצים לא כי הם רוצים, אלא כי אלו הכלים שעומדים לרשותם. תפקיד המבוגרים ללמד את הנערים כלים אחרים להתמודדות, ולא להיות אלימים בעצמם. למדריך יש כוח אדיר חיובי ללמד את הנער התנהגות אחרת, ולמידה זו פחות רלוונטית בדיבור, והרבה יותר רלוונטית במעשים – מודל לחיקוי, מה לכאורה (לפי הכתבה) לא היה כאן.
  8. אני חושב שנכון היה שהעו"ס טיפלה במקרה, אם כי אני לא יודע מה המשטרה תוכל לעשות עם זה. מבחינת החוק, אם אין למדריך הסמכה להט"מ, ואם זה פעל שלא לפי מה שהוכשר והורשה, מדובר כאן על "תקיפת קטין" (עבירה לא פשוטה), אך סביר שיהיה מי שייתן את הדעת מהיבט הפלילי. אני מציע להניח לרגע את ההיבט הפלילי בצד, וללכת על ההיבט המקצועי – ערכי – מוסרי. ייתכן שצריך לתת למדריך הזה תמיכה והדרכה נוספת לגבי השימוש בכלי, ואם מדובר על מדריך עם "פיוז קצר" אז פחות מתאים לו לעבוד עם קטינים במצבי סיכון, ובמיוחד כאלה עם התפרצויות זעם. ההדרכה כאן מאוד חשובה, מעבר לעניין הפלילי. צריך לזכור: עפ"י המודל, נער לא מתפרץ סתם. הוא מתפרץ בעקבות "קדם משבר" ו"טריגר" בשילוב עם "מערכת הפעלה" לא מווסתת, לצד חוסר כלים להתמודדות מצד הנער הצעיר (וייתכן שגם למדריך). מודל ההט"מ נותן דגש ל"שפה ארגונית" שצריכה להיות, וכן "יישור קו" בין כל הצוות, כולל מצב שאם מדריך רואה את המדריך השני "יוצא מאיזון", זה הזמן לגבות אותו, לעזור לו, לתפעל את הסיטואציה במקומו. כמובן שיש חשיבות מכרעת לכך שהמדריכים יכירו את הצרכים והמאפיינים של הנערים (תוכנית אישית בהתאם למודל ההט"מ), ואז גם יודעים מה מוציא את הנער מאיזון, ואיך מתמודדים איתו (אני מקווה שבמקרה שבכתבה זה אכן היה). לדעתי המסגרת כמסגרת צריכה לעצור את הכל, לבדוק שהיא מעניקה מענה מקצועית לנערים ולמדריכים, להגן על המדריכים מההשלכות הפליליות (שאם אכן יופעלו, אלו השלכות קשות מאוד) ולראות איך נותנים מענה מתאים סביב התפרצויות זעם, וסביב שגרת יום רגועה, מכילה ומובילה. אדגיש שוב – מודל ההט"מ נותן מענה מושלם לכל הנושא הזה, ואזכיר שוב שמודל ההט"מ מדגיש שאם המדריך הגיע להחזקות פיזיות, ייתכן ש"נכשל" בעבודתו קודם לכן, מבחינת הפעלת הכלים הרבים שעומדים לרשות המדריך בשביל למנוע משבר / התפרצות. בכל מקרה, אני תומך בעו"ס שמגישה תלונה, רק שלא ברור לי למה היא זו שצריכה להגיש תלונה, ולא הנהלת המוסד. אני גם חושב שזה נכון שהוציאו כרגע את המדריך מעבודתו, שכן תחילה צריך לתת מענה ו"שקט" לנער עצמו, שלדעתי הוא העיקר והוא המוקד לטיפול שכן הוא הגיע לטיפול בגלל ההתפרצויות שלו (כך לפי הכתבה), ולא המדריך הגיע לטיפול בהתפרצויות וחוסר הוויסות שלו עם עצמו. אדגיש גם, כפי שכבר כתבתי קודם, שאני לא "מנותק" מהשדה. אני מכיר היטב את האוכלוסייה הזאת, במשך עשור ניהלתי מרכז שבה אוכלוסייה כזו, ועדיין – אפשר למנוע משברים והתפרצויות, לצוות (לרבות מדריכים והנהלה) יש מקום מרכזי בזה.
  9. אני יודע שיש נערים שמגיעים להתפרצות אלימה באופן "מכוון". שוב, נזכור שזו ההתנהגות שהם מכירים. לזה נוסיף שאנחנו חייבים לזכור שלנערים יש גם רצונות ודעות. מותר להם (כן! מותר להם!) לסרב, מותר להם לא לעשות וגם מותר להם לכעוס! לחלקם "טראומה מורכבת" וסיבות טובות לעשות זאת. זו הסיבה שהם הגיעו, ואנחנו כאן לעזור. אני יודע שחלקם יתפרצו באופן מכוון, ואולי אפילו זה מה שקרה בכתבה שהוצגה. אני אישית ראיתי מספר רב של נערים שמתפרצים פיזית ומילולית כי הם רוצים את המגע הפיזי עם איש הצוות, ממש כמו תינוק שזקוק למגע הפיזי של הוריו. אלא שצריך לדעת את זה, להכיר את זה, ולהחליט על תוכנית מקיפה להתמודדות. וגם אז יש לפעול בהתאם למה שמודל ההט"מ מלמד, ולספק לנער את הצורך שבבסיסו חום, אהבה ותחושת גבולות והגנה, ולא להיות נגדו אלימים ואז להגיד "זו החזקה". לא – זו לא החזקה.
  10. למיטב ידעתי, מסגרות שמשרד הרווחה מצא לנכון לאפשר שימוש במודל זה, כלל אנשי הצוות מחוייבים לעבור הדרכה מסודרת במסגרת "בית הספר לעבודה סוציאלית". מדובר על הדרכה מקצועית מאוד (אני מכיר את תוכן ההדרכה) ולדעתי צריך ללמד את המודל כל אדם שעובד עם ילדים ונערים במצבי סיכון, אם כי ללמד את עבודת המניעה שלו, ורק אם משרד הרווחה מאשר אז ללמד גם את החלק הפיזי שלו. אני חושב שההדרכה, תהיה טובה אשר תהיה, היא ממש לא מספיקה! "בתוך עמי אני חי" – אני יודע בדיוק מה זה לעבוד עם ילדים ונערים במצבי סיכון, ועוד כאלו עם התפרצויות זעם, ואני חושב שחייבים לתת להם הדרכה מקצועית שוטפת להתמודדות, תוך תרגול מגוון הכלים והידע שבמודל, ולא רק בהדרכות כלליות. בסופו של יום צריך לאמן את המדריכים באופן שוטף לגבי ההתמודדות עם ילדים ונערים לא פשוטים, ולא "העיקר להוציא אותם מהבית למסגרות של הרווחה". זה לא מספיק להוציא אותם מהבית ולהגן עליהם באמצעות פעולה זו. צריך גם לספק ידע, כלים ותמיכה מקצועית לאנשים שנדרשים לעבוד איתם בשוטף, גם אם הליווי עולה כסף ודורש משאבים רבים. המדינה מוציאה אותם מהבית על מנת להגן עליהם, ולא על מנת לפגוע בהם, ועל המדינה מוטלת האחריות לתת תמיכה למדריכים שלא פעם מגיעים ללא תארים ותעודות מקצועיות, אלא עם רצון טוב לעזור לדור העתיד של כולנו. עוד אוסיף שכמי שמכיר את מודל ההט"מ מעולה, אני יכול להגיד שהתאוריה מדהימה וטובה, הביצוע קשה. בשעת מקרה / התפרצות של ילד / משבר של ילד, יכול להיות קשה להפעיל את הכלים שלומדים (אגב, לדעתי כלים פשוטים מאוד לביצוע), ולכן תרגול, ליווי והדרכה יוכלו לסייע מאוד. אני מקווה שבמסגרת המדוברת זה אכן קיים.
  11. מילה לגבי חוקיות הכלי. אכן יש לנו בישראל נוהל מסודר בנושא זה, שבבסיסו החובה לעבור הכשרה במסגרת מאושרת ע"י משרד הרווחה, מה שמאפשר גם הגנה משפטית וחוקית על איש הצוות שנדרש לבצע החזקה, אך לדעתי צריך לתת את ההגנה החוקית ובתנאי שהשימוש בהחזקה היה בדיוק "לפי הספר", ולא בתקיפה בטענה שזו החזקה. כן ארצה להציע שכלל המסגרות יהיו מצולמות, ואז גם אפשר לראות האם ההחזקה (אם אכן נדרש לעשות אותה) בוצע כראוי, אפשר יהיה ללמוד ממנה, ובמידת הצורך גם להשתמש בסרטון אם בוצע דבר לא חוקי. ונזכור שוב כולנו – השאיפה לא (!) להגיע למצב של מגע פיזי. אפשר לעשות עבודת מניעה משמעותית, לשאוף לא להגיע למגע פיזי, וגם מגיעים – אז לפעול כנדרש.
  12. מילה לגבי העבר של הילד / הנער: לא פעם, ילדים ונערים שמגיעים למסגרות אלו עברו התעללות פיזית ו/או מינית. מגע פיזי בהם ע"י איש צוות יכול לשחזר להם את "חווית הפגיעה" וליצור נזק כפול, ואף הרבה יותר חמור מהמצב הבסיסי. על כן, יש להכיר את עברו של הילד, לשאוף לא להגיע בכלל למגע פיזי, אם אכן יש כזה אז לפעול לפי הכללים עם מינימום מגע, לעשות "ראיון מרחב החיים" (החזרת הילד לשגרה, לאחר ניתוח רגשי של הסיטואציה).
  13. הכי חשוב – זכרו תמיד מה הילד / הנער מרגיש. מתוך הידע שלי, ילדים ונערים רבים מדווחים שההט"מ מאוד עוזר להם אם עשו עבודת מניעה (לא התערבות פיזית). לא פעם גם שמעתי על חוויה קשה מאוד מצד ילדים ונערים שעברו החזקה פיזית זו, ויצאו בתחושת השפלה ואף פגיעה.

 

לסיכום, אני חושב שמודל הט"מ הוא מודל מעולה להתמודדות עם ילדים ונערים במצבי סיכון בכלל, וכאלה שעם משברים והתפרצויות זעם בפרט. המודל מחולק למניעת משברים, ניהול משברים פיזיים (החזקה), והתערבות למידה בעקבות המשברים. אני פחות מתחבר לחלק של ניהול משברים פיזיים (החזקה) וחושב שצריך להשתמש בזה רק אם כל הכלים האחרים נוסו והדבר לא הצליח (אבל באמת נוסו! ולא רק לפרוטוקול). אני חושב שמודל זה מספק הרבה מאוד ידע וכלים להתמודדות עבור מדריכים ואנשי צוות ללא הכשרה אקדמית בתחום החינוך והטיפול, שכן הוא מודל יישומי מאוד. אני מבקש שכל אדם שעובד עם ילדים ונערים במצבי סיכון יזכור את מהות תפקידו – אנחנו כאן בשביל להראות לילדים ולנערים דרך אחרת, נורמטיבית, בונה, מכבדת ובעיקר חוקית וטובה. יש לנו את הזכות להיות שם עבורם, מצב שככל הנראה לא היה קודם המפגש שלנו איתם. יש לנו את האפשרות להפוך משבר להזדמנות משמעותי לשינוי, יש לנו את האפשרות ללמד אותם כלים שאין ברשותם, יש לנו כאן אפשרות להראות להם מבוגרים שהם מודל לחיקוי, יש לנו כאן אפשרות לבנות להם עתיד טוב ומשמעותי יותר. לאף אחד מאיתנו את ה"זכות" החוקית, המוסרית והערכית לפגוע בהם, לקלקל להם, לצרוב בהם תחושות לא נעימים. אנחנו כאן בשביל לבנות אותם (גם אם התנאים לא טובים), ולא להרוס אותם.

 

אני קורא למנהלי המסגרות לקחת אחריות להכשיר את הצוותים שלהם בידע ובכלים יישומיים להתמודדות, זאת בנוסף להדרכות הרגשיות שהם מקבלים (בתקווה שהם אכן מקבלים). ישיבות צוות לא מספיקות. המדריכים האלו מקבלים לידיים שלהם את הילדים ונערים הקשים ביותר, שגם דורשים את ההתערבות המקצועית ביותר, ואם הוחלט שהמדריכים יובילו את שגרת היום שלהם, והוחלט שהמדריכים לא יהיו אנשי מקצוע בעלי הכשרות אקדמיות ועבר מקצועי עשיר, אז ראוי שאתם, המנהלים, תעשו את הכל בשביל להכשיר אותם לזה.

 

עוד אני קורא לשר הרווחה להוביל חוק שיגדיר תהליך הכשרה והדרכה למדריך שלוקח לידיו אחריות כבדה מאוד – עיצוב עתידו ונפשו של הילד / הנער הפגוע גם כך. לדעתי אסור לתת למדריכים לעבוד עם אוכלוסייה זו ללא הדרכה מקצועית ביצועית (שמכשירה אותם בהתמודדות בפועל). כמובן שבאחריות שר הרווחה לדאוג לשכר ראוי ומכבד למדריכים שעושים את העבודה הקשה ביותר.

 

רגע לפני סיום אשתף שאני מכיר מסגרת בצפון הארץ שבה נערים עוברי חוק במצבים קשים במיוחד. הנהלת המסגרת מובילה מערך הדרכה, תמיכה וליווי שלדעתי מהווים מודל משמעותי לחיקוי! הם לא מחקים שם לחסדי המדינה, והם מובילים תהליכי למידה, הדרכה והכשרה כל הזמן, ללא פשרות, ומתוך הבנה שהדבר ישפיע באופן ישיר על הצלחת הנערים. גם אם המסגרת לא מקבלת כסף ישיר מהמדינה לעשות את זה, הם מוצאים את הדרכים לממן ולעשות, ואף לגבש צוות איכותי שהתוצאות נראות באופן ישיר בשטח. במסגרת הפודקאסט שאני מוביל "מגזין ADHD", אשתדל מאוד לראיין בקרוב את מנהלת המסגרת, ובכך נוכל כולנו ללמוד ממנה.

 

אני מקווה שהנער מהתחקיר יטופל ושיקחו את המשבר שקרה לו והיפכו אותו להזדמנות לשינוי. אני מקווה שילוו את המדריך שלכאורה "יצא מאיזון" וידריכו אותו בהתאם לממצאים שעלו מהשטח. אני מקווה בשביל המסגרת שהם ילמדו מהמקרה שכן אני מאמין בכל ליבי שההנהלה והצוות מבינים את גודל האחריות שלהם, ושהם קמים כל בוקר בשביל לעצב ולהוביל בהצלחה ומתוך כבוד את דור העתיד של כולנו.

 

ורגע לפני סיום – עוד דבר קטן: במשך עשור הובלתי מרכז קהילתי – חינוכי – טיפולי לילדים ומתבגרים במצבי סיכון, לרבות התפרצויות זעם ועבריינות. את שלושת השנים האחרונות, ואת השנים הבאות, אני מתכוון להשקיע בהמשך עשייה קהילתית במסגרת המיזם שלי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב ו/או התנהגויות סיכון". המזים נועד לסייעת לאנשים לשפר את איכות החיים ואת ההתנהלות עם הפרעת הקשב, באמצעות מודלים וכלים, המבוססים על מחקר ועל פרקטיקות מיטביות. המיזם מאשר לקבל ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם הפרעת קשב במעגלי החיים, במקצועיות, וללא מטרות רווח. ברשותי ידע, כלים וניסיון רב מאוד בנושא של ילדים ונערים במצבי סיכון, ואני נמצא כאן בשביל לעזור לצוותים במסגרות השונות. אשמח מאוד לתת למסגרות ידע וכלים להתמודדות, זאת בתשלום סמלי במסגרת המיזם, ואם למסגרת אין יכולת לשלם – הם יקבלו את המענה ללא תשלום, ובאהבה גדולה. אל תהססו לפנות – אני כאן בשבילכם.

 

 

 

חומר רקע על מודל הט"מ (התערבות טיפולית במשבר):

מחקר שבוצע על התוכנית באמצעות משרד הרווחה בישראל (2014) – לחצו כאן 

מאמר שכתב דוד מיכאלי על המודל (סיכום המודל): https://katzr.net/723756

מאמר על מודל הט"מ בביטאון "אפשר" (עמודים 16-17): https://katzr.net/f34f01

 

 

קרדיטים:

  1. כתבה על האירוע בפנימייה מתוך אתר "חדשות 12", תאריך 23.2.22.
  2. קרדיט תמונה: https://katzr.net/e679ca

 

 הצטרפו לרשימת התפוצה שלי ותקבלו הרבה מאוד ידע מקצועי בתחום

יותם ויסקופ

יותם ויסקופ

מנחה בתחום ADHD,לקויות למידה וקשיי התנהגות.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הנער הגיע עם בעיות התנהגותיות קשות ואבחנה של הפרעת קשב… אבל בסוף זה לא היה זה (סיפורים מהקליניקה)

  במשך עשור ניהלתי את אחד המרכזים הקהילתיים-חינוכיים-טיפוליים הגדולים בארץ לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, הפרעות התנהגות, לקויות למידה, הפרעות התנהגות ועבריינות נוער. תהליך הכניסה

קרא עוד »

פרק 31: יותם ויסקופ מארח את זיו גרשוני – נער בסיכון שהפך להיות קצין קרבי וכיום הממונה על רשות חסות הנוער במשרד הרווחה

  זיו גרשוני הוא אחד האנשים היותר מיוחד, עם העשייה היותר מיוחדת ומרגשת, שתפגשו בעולם של ילדים ונערים במצבי סיכון.מוזמנים להאזין לפרק 31 של פודקאסט

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 27: יותם ויסקופ מארח את עו"ד רלי רווה אבישר לשיחה בנושא עתירה למתן טיפול תרופתי לאסירים עם הפרעת קשב

  שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 27 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים כחלק מהמיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם

קרא עוד »

פרק 25 – פודקאסט מגזין ADHD: ריאיון עם נציגות שירות בתי הסוהר בנושא טיפול באסירים עם הפרעת הקשב במסגרת מרכזי הקשב.

  שלום לכם וברוכים הבאים לפרק 25 של פודקאסט מגזין ADHD שמתקיים במסגרת המיזם הקהילתי "מאירים את הדרך לאנשים עם הפרעת קשב והתנהגויות סיכון". אתם

קרא עוד »

למה אני, איש החינוך המיוחד, מתנגד למיזם "המורה של המדינה" ולמיזמים נוספים כמו "אוסקרים" ברשויות המקומיות?

(קרדיט תמונה נושא מקורית: ynet) למה אני, איש החינוך המיוחד, מתנגד למיזם "המורה של המדינה" ולמיזמים נוספים כמו "אוסקרים" ברשויות המקומיות?   בפתח דבריי אני

קרא עוד »

הרצאה להורים – הדברים הטובים שבהפרעת הקשב, ופיתוח תחושת מסוגלות של ילדים יקרים אלו (: יום שני הקרוב 25.4.22 בשעה 21:30 בזום!!!

הורים יקרים, ביום שני הקרוב (25.4.22) בשעה 21:30 עד 23:00 נקיים הרצאה מיוחדת במסגרת המיזם הקהילתי "זום על הקשב" (עונה 5). ההרצאה תעסוק בהיכרות עם

קרא עוד »

פרק 21 – פודקאסט מגזין ADHD – יותם ויסקופ מארח את עדיאל בר-שלום לשיחה משמעותית על חינוך, הפרעת קשב ונוער בסיכון. פרק חובה לכל הורה ומחנך בישראל!

  במשך כ- 15 שנים אני עוסק בתחום של ילדים ונערים במצבי סיכון בכלל, וכאלה עם הפרעת קשב ולקויות למידה בפרט. פגשתי לאורך הדרך הרבה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 19 – יותם ויסקופ מארח את מורי טויק לשיחה בנושא אומנויות לחימה והפרעת קשב, ואיך כבוד הרב קשור להתפתחות המקצועית והמשמעותית של מורי?

  שמחתי לארח את מורי טויק.  לאחר שנים רבות באבחון וטיפול בילדים ובנוער, ייעוץ בבתי ספר, הקמת תחום הספורט טיפולי בעיריית רעננה, הדרכת הורים פרטנית

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 18 – יותם ויסקופ פוגש את הנער שוויתרו עליו ובגיל 35 החליט לפרוץ את הדרך, ולהשפיע על עולמם של נערים רבים עם הפרעת קשב ולקויות למידה באמצעות הצגה על חייו האישיים, הצגה שמחזירה את התקווה. על מעוז צעירי שמעתם?

רגע לפני שמתחילים, תרשו לי לתת הקדמה קצרה: עד היום הקלטתי 18 פרקים במסגרת פודקסאט מגזין ADHD, פרקים מרגשים, משמעותיים ופורצי דרך בתחום הפרעת הקשב.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 17 – יותם מארח את שמעון אבוחצירה, מנהל מרכז המצויינות קק"ל נוף הגליל, לשיחה בנושא פריפריה והפרעת קשב

  שמעון נשוי ואבא לארבעה ילדים חמודים. איש חינוך וותיק עם 20 שנות עשייה משמעותית. שמעון ריכז, חינך וניהל מכינה קדם צבאית תמיר ושחר, היה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 15: יותם מארח את אסתר גולדברג – פסיכולוגית חינוכית וקלינית – לשיחה בנושא "הפרעת קשב להבין ולהיות מובן"

  אני שמח לארח את אחת מנשות המקצוע המובילות, הוותיקות והמוערכות בתחום הפרעת הקשב בארץ – אסתר גולדברג.   למי שלא מכיר, אסתר גולדברג היא

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 14: יותם מארח את ליאורה חיים לשיחה בנושא מקום ההורים במניעת התנהגויות סיכון של המתבגרים שלהם, זאת באמצעות שיח ביקורתי על הסדרה "בני אור"

    חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק 14  של פודקאסט מגזין ADHD  בנושא המקום של ההורים במניעת התנהגויות סיכוניות של המתבגרים שלהם. היום יש

קרא עוד »

יותם מארח את דוידי אורי, פסיכולוג חינוכי, לשיחה משמעותית על הפסיכולוגים במערכת החינוך, התמודדות מערכת החינוך עם הפרעת קשב, ומודל "מרחב" שהקים כמודל התערבות חינוכי – טיפולי לילדים עם הפרעת קשב במערכת החינוך

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק  13 (: הפעם יש לי את הכבוד לארח את דוידי אורי – פסיכולוג חינוכי שמטפל, חי, נושם ועוסק

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 12 – יותם מארח את ליסה גרוסמן, מבכירות המטפלות בתחום ב- ADHD בארץ, לשיחה בנושא מאמנים לילדים עם הפרעת קשב, ועולם התפקודים הניהוליים שלהם.

    חברים יקרים,   אתם מוזמנים להאזין לפרק  12 (:    הפעם אני שמח ומתרגש לארח את אחת מנשות המקצוע הבכירות והמובילות בתחום הפרעת

קרא עוד »

האם לסלוח לילד עם הפרעת קשב?

היום ערב יום הכיפורים, וראשית אני מבקש לאחל לכולנו גמר חתימה טובה. יום הכיפורים הוא זמן מעולה לחשבון נפש. רגע לפני שנדון (בקצרה, הפעם) בשאלה

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 10 – יותם מארח את ד"ר גילת טרבלסי לשיחה משמעותית בנושא הכלה והוראה מותאמת לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב

חברים יקרים,   אתם מוזמנים להאזין לפרק  10 (:    הפעם אני מארח קולגה יקרה מאוד – ד"ר גילת טרבסי. גילת מומחית בתחום החינוך המיוחד,

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 9 – יותם מארח את נופר לנדסמן להיכרות מעמיקה עם הכלי המדהים שפיתח – יומן אימון אישי לבני נוער

חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק  9 (:  והפעם אני מארח את נופר לנדסמן להיכרות מעמיקה עם הכלי המדהים שפיתח – יומן אימון אישי לבני

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק 8 – יותם וסיון מקונן נפגשים לדבר על כישלונות של ילדים עם הפרעת קשב ומה אפשר לעשות בשביל להימנע מכך

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק 8 (:  והפעם אני מארח את סיון מקונן, עו"ס, מאמנת ומטפלת בתחום הפרעת הקשב. אנחנו נפגשים לדבר על

קרא עוד »

"אתה קולט כמה רחוק רואים מכאן?" – אני רוצה לספר לכם על עמותת "דרך לוטן" שמאפשרת לנערים להסתכל רחוק (רחוק מאוד)!

במשך עשור ניהלתי את המרכז החינוכי – טיפולי – קהילתי להתערבות רב מערכתית בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, לקויות למידה, הפרעות התנהגות והתנהגות עוברת חוק.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD – פרק שישי – יותם מארח את ליאורה חיים לשיחה לא פשוטה בנושא דחייה חברתית של ילדים ומתבגרים עם ADHD

  חברים יקרים, אתם מוזמנים להאזין לפרק השישי של פודקאסט מגזין ADHD.  הפעם אני מארח את ליאורה חיים לשיחה מרגשת מאוד בנושא ההתמחות שלה –

קרא עוד »

יוצאים לחופש הגדול עם ADHD

חשוב: תוכן הפוסט לקוח מתוך הרצאה שלמה שהועברה במסגרת מיזם "זום על הקשב – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD" שהעברתי בנושא "יציאה לחופש הגדול

קרא עוד »

יש לי הצעה לפוליטיקאים – ברגע שתחליטו לשקם את הקרע המטורף שנוצר בין היהודים לערבים במדינה, תשבו עם אנשי עמותת "כוכבי המדבר" ותלמדו מהם את מודל העבודה. יש לי הרגשה שזה יביא בשורה חדשה – לכולם!

אני רוצה להחזיר אתכם לפוסט שכבר כתבתי על הנושא של הקרע המזעזע שנוצר בחברה הישראלית בין היהודים לערבים (אם עדיין לא קראתם אז: https://yotamw.co.il/k17/ ).

קרא עוד »

עבודה רב מערכתית סביב ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות – שיחה של יותם ויסקופ וענת בן סלמון על נושא משמעותי זה

עבודה רב מערכתית היא, לדעתי, הבסיס המשמעותי ביותר להצלחה עם ילד בעל מאפיינים של הפרעת קשב וקשיי התנהגות. אפשר לדבר על זה המון (ואם תסתכלו

קרא עוד »

קולגה אתגרה אותי בשאלה – "מה לדעתי הדבר האחד שהכי חשוב לדעת בתחום ADHD?" לקח לי קצת זמן לחשוב, והגעתי לתובנה ומסקנה…

קולגה, פסיכולוגית קלינית בתחום ילדים ומתבגרים במצבי סיכון, פנתה אלי בשאלה:   הקולגה: "יותם, אנחנו עובדים כבר הרבה זמן ביחד. אני חייבת לאתגר אותך בשאלה.

קרא עוד »

פודקאסט מגזין ADHD

      קבצי הפרקים בגוגל דרייב: https://katzr.net/8e6d6c קבצי הפרקים באפליקציות: https://katzr.net/9e415c אתר אינטרנט: https://yotamw.co.il/adha-magazine/ עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/groups/adhdmagazine1   קרדיט תמונה: <a href='https://www.freepik.com/vectors/radio'>Radio vector created

קרא עוד »

גם לנו, הקהילה, "הברגים הקטנים", יש סוג של אחריות על המצב המזעזע הזה בין היהודים לערבים, ואת זה אני מבין לעומק אחרי שטיפת הרכב שלי. וגם, מה אנחנו, הקהילה, יכולים לעשות? ולמה שווה להכיר את ארגון "כוכבי המדבר" כסוג של פתרון אפשרי לבעיה?

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

תרשו לי לשתף אתכם במחשבות שעלו לי בעקבות קריאת ספרה של ד"ר גילת טרבלסי "מתאים לי?! גישה והנגשה של הוראה מותאמת לכול"

"גדולה של איש חינוך, בעיניי, היא לתפוס את עצמו כ'לומד לאורך החיים'. זו אינה הכשרה שנגמרת. תמיד יש עוד אופקים, עוד תפקודים, מציאות משתנה" (ד"ר

קרא עוד »

הצצה מרגשת ומיוחדת לתחושותיה ורגשותיה של אמא לילדים עם ADHD. יותם ויסקופ מראיין אמא לילדים עם ADHD.

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

אתם נמצאים לקראת בחירת בית הספר הבא של הילד עם הפרעת הקשב וחשוב שניקח בחשבון כמה דברים. כל מה שצריך לדעת לקראת בחירת חטיבת הביניים / כיתה א' / תיכון לילד עם ADHD .

יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת

קרא עוד »

יום הזיכרון 2021

יום הזיכרון. בשנת 2009 נפטר אבא שלי היקר. אבא נפטר מדום לב פתאומי אחרי שירות של 33 שנה בתפקידים מגוונים במשטרה. חבריו ידעו לספר את

קרא עוד »

מהי השפעתם של קשיים אקדמיים בקרב בני נוער עם הפרעת קשב על התנהגות עוברת חוק, ומה המקום של מערכת החינוך בכל הסיפור הזה? – יותם ויסקופ

אנשים טובים שהחינוך יקר להם – הצטרפו להרצאה מיוחדת זו!  בואו נחשוב ביחד איך מצילים את הנערים המדהימים האלה ומובילים אותם לעתיד טוב ומשמעותי יותר! 

קרא עוד »

מודל "מסע אישי" לחינוך כיתות מקדמות עם תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב (מודל בפיתוחה פורץ הדרך של ליאת הדר עובדיה)

ליאת הדר עובדיה – מתמחה בחינוך מיוחד, בעלת תואר שני בלקויות למידה, אשת חינוך וותיקה עם ניסיון של מעל 15 שנים בחינוך כיתות מקדמות ביסודי

קרא עוד »
ילדים עם ADHD

מה וויטני, גם לך יש ADHD ?

זאת וויטני 🙂 רועה בלגית חתיכה, רגישה, שובבה ו… עייפה 🙂 ולא… היא לא מבוגרת, סתם עצלנית ומפונקת. וויטני היא הכלבה שלי והיא הכלבה הכי

קרא עוד »
אייל גל

המלצה אישית על ספרו החשוב של אייל גל "ילדי ההליקופטר" – טיפוח מסוגלות עצמית וכישורים חברתיים

אתם בוודאי יודעים שהפרעת הקשב "פוגשת" את הילד בכל תחומי חייו: הלימודיים, ההתנהגותיים, הרגשיים והחברתיים. לא פעם ראיתי שברגע שאומרים "צריך לטפל בהפרעת הקשב של

קרא עוד »