על הכותבים
לימור בנימין – גננת מוסמכת לחינוך מיוחד וחינוך רגיל. מנהלת גן למעלה מעשר שנים. לקראת סיום תואר שני בהתמחות של בעיות התנהגות והפרעת קשב. אימא לשלושה ילדים, שאחת מהן בכיתה ב מאובחנת עם הפרעת קשב ולקות למידה בחשבון.
יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת הורית" בפיתוחה של ד"ר רונית פלוטניק, ובוגר גישת "הסמכות החדשה" בפיתוחו של פרופ' חיים עומר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים), מאמן מוסמך בתחום הפרעת הקשב ולקויות למידה בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, בוגר הכשרות להנחיית קבוצות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ובעיות אלימות, בוגר קורס ביו-פדבק וכן בוגר השתלמויות מקצועיות נוספות ומגוונות בתחום הפרעת הקשב וקשיי התנהגות.
במשך עשור הובלתי את המרכז הקהילתי הגדול בארץ להתערבות רב מערכתית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. כמו כן העברתי עשרות סדנאות בנושא התערבויות עם ילדים ונערים אלו, בדגש על נערים עוברי חוק עם הפרעת קשב.
כיום אני עוסק בהדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות והתנהגויות סיכון. כמו כן אני שותף בתהליך הכשרה של מפעילי מבדק MOXO (כלי עזר ממוחשב בתהליך הערכה של הפרעת קשב), מוביל את מיזם FOCUS BOX ADHD – ארגז הכלים המקוון למיצוי יכולות של אנשים עם ADHD ומפעיל באהבה גדולה את מיזם "ZOOM על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD.
מוטיבציה בעברית משמע "הנעה", ובעצם זהו הכוח המניע אותנו להתמיד בפעילות כלשהי למרות הקשיים בהם ניתקל בדרך.
ישנם שני סוגי מוטיבציה: פנימית וחיצונית.
מוטיבציה פנימית מוגדרת כעיסוק במשימה לשם המשימה עצמה מתוך ענין, סיפוק, או אתגר ללא שום תגמולים או לחצים חיצוניים. זו המוטיבציה האידאלית לכל עשייה ולמידה.
מוטיבציה חיצונית מוגדרת כפעילות שנעשית להשגת תוצאה כלשהי או בעקבות דרישה חיצונית, בד"כ זה יהיה לשם קבלת תגמול (כמו משכורת) או מתוך חשש מעונש או גירוי מאיים אחר (כמו ציון גרוע). המוטיבציה החיצונית היא כמו ציר בצד אחד היענות פאסיבית ובצד השני היענות פעילה. האידיאל זה לנסות להוביל את הילדים לצד של היענות פעילה כדי לגייס ענין ומאמץ.
אז איך מעודדים מוטיבציה פנימית?
הכי חשוב – מקדמים שלושה צרכים : שייכות, אוטונומיה, מסוגלות:
- דואגים לתחושת שייכות לתלמידים ע"י הפגנת חיבה, התעניינות בתחביבים שלהם, מה מעניין אותם. נמצאים עם היד על הדופק על המצב החברתי בכיתה. וכמובן מוגנות, לא מאפשרים אלימות או בריונות משום סוג שהיא.
- מאפשרים אוטונומיה במשימות, בהחלטות כיתתיות, נותנים בחירות קטנות בחיי היום יום בכיתה. מאפשרים מגוון של אפשרויות לקבלת ציון.
- שיפור תחושת מסוגלות : לשבח ילדים צעירים על מאמץ ספציפי, להבין שכישלונות חוזרים פוגעים בתחושת המסוגלות. לטפח יחסים טובים בין המורה לתלמיד, לקיים דיאלוג על נקודות חוזק ונקודות לשיפור. דיבור מעצים על שיפור ביחס לעצמך. עם הגדולים יותר לשבח יכולות טובות, לדבר על גמישותו של המוח ופיתוח יכולות, לאפשר מגוון דרכים לקבלת ציונים, לתת משוב בונה על עבודה במקום רק ציון מספרי, ולעבוד על שינוי ייחוסים: הצלחה רצוי לייחס למאמץ ואסטרטגיות למידה וכישלון גם. לתלמידים מאוד חלשים כדאי לעזור לייחס חלק מהכישלונות לגורמים חיצוניים כמו מזל וקושי משימה שלא ישימו הכול על עצמם.
מאפיינים חשובים לזיהוי, איתור ילדים עם הפרעת קשב (כבר מגיל הגן):
- מוסחות פנימית וחיצונית – קושי להתרכז, קושי להתמיד, חוסר דיוק, שכחנות, נראים חסרי מוטיבציה במשימות שונות.
- קושי בוויסות רגשי – תסכול רב, התפרצויות תכופות, רגשנות חיובית ושלילית.
- חוסר עקביות בביצוע וביכולות – לא להפנות את ההצלחה שלהם נגדם (איך יכול להיות שאתמול הצלחת והיום לא? ) זה חלק מהלקות, יש להם ימים פחות טובים.
- קשיים חברתיים – קושי לקרוא רמזים מילוליים ובלתי מילוליים, פרשנות שלילית לאירועים.
- הימנעות ממטלות מורכבות – קושי או אורך משימה מציפים אותם וגורמים להימנעות ודחיינות של מטלות.
- קושי בעיכוב תגובה – יכולת שאמורה להתבסס כבר בגן חובה. חשובה מאוד בפן ההתנהגותי וגם בלימודי ובגלל הלקות בה חווים המון ביקורת מצד הסביבה (קושי להתאפק, לדחות סיפוקים, קושי להמתין לתור, בחירת התנהגויות מסוכנות / לא נורמטיביות). חשוב לתת את הביקורת כמשוב בונה ולתת אסטרטגיות איך להתאפק פעם הבאה!
- פגיעה בתפקודים ניהוליים – קושי ביכולות תכנון, פתרון בעיות. מה שנפגע זו ם היכולת לכוון למטרה, ולכן דוחים דברים, יש חוסר יוזמה ופגיעה במוטיבציה.
אז מה הקשר בין ADHD למוטיבציה ללימודים?
חוסר ההתאמה בין דרישות בית הספר לבין היכולות של התלמיד מובילות לשני מצבים עיקריים:
דרישות לא מותאמות ←תסכול מצד הילד ← מנסה בכל זאת← חוסר הצלחה או הצלחה מועטה ← תגובה לא מתאימה של המורה ← תחושת מסוגלות נמוכה
תחושת מסוגלות נמוכה ← וויתור, הימנעות ממטלות← בעיות התנהגות← נשירה מביה"ס
דרכים להגברת מוטיבציה בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז:
- ארגון יצירתי של סביבת העבודה שלהם (על הרצפה, בחוץ…)
- "תחזוקת הקשב" במהלך השיעור
- הדגשת איכות על פני כמות
- הנחייה ממוקדת להתחלת המטלה
- פירוק המטלה ליחידות קטנות
- השקיעו ביחסים טובים עם התלמיד
- עבודה בקבוצות קטנות
- לימוד אסטרטגיות ללמידה (כרטיסיות, ראשי פרקים, תקצירים וכו)
- לימוד שיטות של סדר וארגון
- הגדרת יעדים מותאמים מכווני מטרה.
- חיזוקים! "משוב מצמיח"
- בקרה, ניטור וחיזוק עצמי
- עיצוב חוויות הצלחה "אם תצליח – תנסה" !
והדבר החשוב ביותר – זכרו: "כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד משמעותי שיאמין בו" – להורים ולאנשי החינוך יש השפעה מכרעת על עתידם של ילדים אלו. המוטיבציה היא המפתח להצלחה עבורם.
אולי יעניין אותך לקרוא גם פוסט בנושא "הדברים הטובים שבהפרעת הקשב" – אם כן, לחץ כאן
