אתם בוודאי יודעים שהפרעת הקשב "פוגשת" את הילד בכל תחומי חייו: הלימודיים, ההתנהגותיים, הרגשיים והחברתיים. לא פעם ראיתי שברגע שאומרים "צריך לטפל בהפרעת הקשב של הילד" אז הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסיוע לימודי (למשל: הוראה מתקנת, אסטרטגיות בתוך הכיתה, "ספינר" ועזרי ריכוז, לחלק להם את החומר ועוד…) ובסיוע התנהגותי (שלרוב בא לידי ביטוי בטבלאות התנהגות וטיפול תרופתי). בקרוב נדבר בהרחבה על הקשיים הלימודיים וההתנהגותיים, אך זה הזמן לדבר על נושא שלדעתי לא מקבל ביטוי מספק בתהליך ההתערבות עם הילד בעל הפרעת הקשב, וגם אם כן אז לדעתי ההתערבות לא תמיד יעילה או מותאמת להפרעת הקשב.
לנושא הזה קוראים – כישורים חברתיים. עוד מילה "סקסקית" שהתחילו להשתמש בה לא מעט לאחרונה (למשל: קבוצות למיומנויות חברתיות, עבודה חברתית וכו'…), מילה שהצטרפה ללקסיקון המילים ה"סקסקיות" שמתחברות לתחום הפרעת הקשב כמו "וויסות רגשי", "אימון", "רכיבה טיפולית" ועוד…
נושא הכישורים החברתיים של ילדים עם הפרעת קשב הוא נושא כואב, קשה ומתסכל. כל בן אדם רוצה להיות בקשר עם אנשים. אני לא חושב שיש בן אדם שרוצה להיות לבד, שלא רוצה חברים או שלא רוצה שיעריכו ויקבלו אותו. אני מדבר גם על אותם הילדים שאומרים "טוב לי ככה, אני לא רוצה חברים, אני מעדיף להיות לבד". מרוב שאותם הילדים מתוסכלים מניסיונות חוזרים להיות עם חברים (ניסיונות שלעיתים הסתיימו בצורה לא נעימה), הם כבר מיואשים ומעדיפים לקבל את גזר הדין של להיות לבד. אותם הקשיים בכישורים החברתיים נובעים, בין היתר, מתפקודים ניהוליים לקויים, לרבות פרשנות לא נכונה, התנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות שיכולה קצת "לשגע" את החבר שמגיע (עד שמגיע…). אני חושב שכמו כל תחום בעולם הפרעת הקשב, אפשר ללמד את הילד עם הפרעת הקשב כישורים חברתיים שכן חשוב שנסתכל על המוח ככזה שאפשר לאמן אותו, ובאימון נכון אפשר להגיע לשיפור משמעותי ואף דרמטי. העניין הוא שכמו שאנחנו צריכים אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה בתחום הדידקטי שיכולים ללמד את הילד לקרוא ולכתוב כנדרש, וכמו שאנחנו צריכים אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה בתחום ההתנהגותי על מנת ללמד את הילד לשלוט בעצמו, גם כאן אנחנו צריכים אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה שיוכלו ללמד את הילד איך להתנהל בחברה, ויתרה מכך – יוכלו להוציא מהילד עם הפרעת הקשב את כל היכולות המדהימות שיש לו (וכל הורה לילד עם הפרעת קשב מבין על מה אני מדבר) מבלי שיש נפגעים / פצועים / הרוגים בדרך למטרה.
אני יכול לכתוב עוד המון על הנושא של כישורים חברתיים, אך זה הזמן לעצור ולספר לכם על איש מקצוע מדהים! בשם אייל גל שהוא ה-איש מקצוע שמבין בתחום הכישורים החברתיים ויודע איך ללמד את הילדים כישורים אלו (ולא רק) בעזרת מודל שפיתח ובעזרת כל ההכשרות האקדמיות שקיבל והניסיון העשיר בשדה החינוכי.
אייל גל הוא מנחה חינוכי-התנהגותי, מוסמך A.M בחינוך בהתמחות לחינוך מיוחד, והוא המייסד של התוכנית הסופר מקצועית "גלגל הצלחה" שמסייעת לילדים ובני נוער בחיזוק מסוגלותם העצמית ובהקניית מיומנויות חברתיות.
אייל כתב ספר שלדעתי הוא חובה!!! לכל איש חינוך, טיפול והדרכה וכן לכל הורה לילד בכלל, ולכזה עם קשיים חברתיים בפרט. הספר "ילדי ההליקופטר- טיפוח מסוגלות עצמית וכישורים חברתיים" מסביר בצורה ברורה, קלה להבנה, בלי ניסוחים שדורשים מאיתנו לבדוק את כוונתם ב"ויקיפדיה" והכי חשוב בצורה פרקטית, מיהם אותם הילדים עם קשיים חברתיים ואיך אפשר לעזור להם. מדובר על אוצר של 140 עמודים שעוסקים בהבנת קשיי ההתנהגות בקרב ילדים, היכרות עם התוכנית שאייל פיתח "גלגל הצלחה", דיון מרתק על מושג "המסוגלות", עקרונות וכלים לניהול קבוצות ילדים, כלים לצוותי חינוך והכי הכי הכי הכי הכי חשוב – הרבה מאוד טיפים שניתנים מניסיון מרשים מאוד של אייל בשדה החינוכי.
אייל פותח את סיפרו בציטוט: "כל המבוגרים היו פעם ילדים, אולם מעטים זוכרים זאת" (מתוך: הנסיך הקטן) ולאחריו תיאור סיפור חייו של אייל שהפך קושי להזדמנות וזאת באמצעות אמונה, מסוגלות ותקווה!
כאיש מקצוע וותיק בתחום החינוך המיוחד (הפרעת קשב וקשיי התנהגות) אני מבקש להמליץ באופן אישי על הספר שהוא לדעתי ספר חובה לכל אנשי החינוך והטיפול. פרטים על הספר ניתן למצוא בקישור: https://lp.vp4.me/mang