מי שמכיר אותי יודע עלי שני דברים מרכזיים:
- אני חי ונושם את עולם הפרעת הקשב. לאורך השנים צברתי הרבה מאוד ידע וניסיון בתחום, ואני ממש ללמוד, לפתח ולהתפתח.
- אני מתנדב מספר שעות כל שבוע בייעוץ מקצועי להורים סביב ההתמודדות עם הפרעת הקשב (ניתן לקרוא כאן).
לאחרונה פונים אלי הרבה מאוד הורים בשאלה: "יותם, אני חושב שיש לילד שלי הפרעת קשב. איך מתקדמים מכאן? מה עושים?".
ובכן, אם לא בא לכם להגיע אלי למפגש ייעוץ (בהתנדבות) במסגרתו אני אסביר את הכל, כולל לתת המלצות לדרכי פעולה והתערבות, ואם מה שאתם רוצים לדעת זה רק מה עושים ברגע שיש חשד להפרעת קשב, הפוסט הזה הוא בדיוק בשבילכם (:
שלב 1 – לא להיבהל! הפרעת קשב היא הפרעה שלא קשה לטפל בה, יש הרבה גם הרבה דברים טובים, בישראל עשו מזה סוג של הפרעה של "סוף העולם". זה ממש לא כך!
שלב 2 – בבקשה לא ליפול ב"מלכודת" של כל מני טיפולים לא מבוססים שלא מתבצעים ע"י מומחים בתחום הפרעת הקשב. דעו לכם שהפרעת קשב יכולים לאבחן רק:
- רופא נוירולוג ילדים
- רופא פסיכיאטר ילדים
- רופא ילדים שהתמחה באבחון ובטיפול בהפרעת קשב
- פסיכולוג שקיבל אישור לאבחן וטפל בהפרעת קשב
- רופא התפתחותי של ילדים
משרד הבריאות בישראל הוציא נוהל מאוד ברור לגבי אבחון הפרעת הפרעת קשב ויש לפעול אך ורק לפי נוהל זה (שגם לפי עקרונותיו עובדים ברוב העולם). לקריאה לחצו כאן.
דבר נוסף וקריטי – מבדק MOXO (מוקסו) לא מאבחן הפרעת קשב!!!! מדובר על עוד כלי עזר בלבד שמסייע בתהליך הערכה של קשיים בקשב (לא הפרעת קשב), הוא לא מחליף בשום פנים ואופן הערכה מקצועית, והוא ממש לא אומר אם לילד יש הפרעת קשב או לא! אנא מכם – לא ליפול בפח!! גם אם יועצת בית הספר הפנתה אתכם, גם אם מכון אמר לכם שזה הכי אמין שיש וגם אם לא יודע מה אומרים לכם. מדובר על כלי נחמד, שהוא כלי בלבד, עם מגבלות. על כלי MOXO נדבר בהרחבה בקרוב במסגרת מאמר שאני כותב על הכלי. למען הגילוי הנאות אומר שאני מבין מאבחני MOXO הוותיקים בישראל, במשך תקופה ארוכה הדרכתי את המאבחנים בישראל סביב השימוש בכלי זה, ואף ניהלתי את מערך ההכשרה וההדרכה של מבדק MOXO, כך שאתם יכולים להיות בטוחים שמה שאני אומר זה נכון! כאמור, בקרוב נפרסם מאמר מקצועי בנושא.
אם הרופא המטפל הפנה אתכם למבדק MOXO אז סבבה. תעשו. אבל!!! רק בשעות הבוקר, רק עם תצפית ורק לפי ההמלצות של היצרן (שלצערי הרב מאוד בישראל הרבה מאוד לא מקפידים ואז אנחנו מקבלים ממצאים שפשוט נותנים תמונה לא נכונה, בלשון המעטה, על הילד).
שאתם הולכים לרופא, יש להצטייד בדו"ח מורה, דו"ח הורים ובכל החומר המקצועי שיש לכם על הילד. שימו לב שרוב הרופאים יבקשו מכם למלא דו"ח שלהם לפני. אנא הקפידו להביא ממש את כל החומר שיש לכם, כולל חוות דעת של גורמי חינוך וטיפול של הילד (כולל: טיפולים בקהילה, שיעורים פרטיים, מדריכי חוגים ועוד…), אבחונים שעשיתם, בדיקות דם, ועוד…
חשוב מאוד שתשאלו את כל השאלות, תרגישו שאתם מקבלים מענה. עוד חשוב להדגיש – הרופא הוא גורם מאבחן, לא גורם חינוכי-טיפולי בקהילה. הרופא לא ישב עם הילד שלכם עכשיו לשיעורי בית, הוראה מותאמת, טיפול פסיכולוגי ועוד…
שלב 3 – אם הילד קיבל אבחנה של ADHD, אז – ברוכים הבאים לקהילה (: כאן רק מתחיל המסע, מסע ארוך, לעיתים מורכב, מסע עם הרבה מאוד שטויות שאומרים להורים – העיקר שתשלמו. אז בואו נעשה סדר: כל הורה שיעשה עם הילד שלו מה שהוא רוצה. אם אתם רוצים את ההמלצה שלי, שמבוססת על העולם המחקרי והאקדמי, אז התהליך שלדעתי המקצועית נכון לעשות הוא:
- נתנו טיפול תרופתי? תנסו… שימו בל שלפעמים לוקח זמן להגיע למינון הנכון. שימו לב שכפי שכתוב לכם בעלון לצרכן של ריטלין, הטיפול התרופתי הוא לא הכל, אלא חלק ממכלול שלם. ממליץ לכם לקרוא את מה שכתבתי בהרחבה בנושא זה כאן
- הדרכת הורים בהתמחות ישירה בהפרעת קשב. השתדלו לקחת מנחי הורים עם הכשרה אקדמית בתחום (לא כל אחד שעשה קורס של שבוע בעבודה עם הורים אכן יודע לעשות את זה). מומלץ בעלי תואר ראשון / שני בפסיכולוגיה קלינית/ חינוכית / שיקומית/, יועצות חינוכיות, עו"סיות קליניות, מומחים בחינוך המיוחד, מרפאות בעיסוק וכו'… רק קורס הדרכת הורים, לדעתי, לא ממש יעיל. תואר אקדמי מפוקח (שעבדו עליו קשה, שמישהו בדק מה התכנים שלומדים, מישהו פיקח…)עם הכשרה במוסד מוכר. לדעתי הדרכת הורים טובה מכשירה את ההורים להיות המטפלים של הילדים שלהם. וזה עובד מדהים!
- התערבות עם הילד, וכאן חובה חובה חובה להבין: הפרעת קשב היא לא הפרעה רגשית, אלא היא הפרעה ביצועית. מדובר על הפרעה נוירו – קוגניטיבית. הילד יודע מעולה מה צריך לעשות, הוא לא יודע איך צריך לעשות. הניסיון שלי לימד אותי שטיפולים רגשיים של מטפלים ללא הכשרה אמיתית בהפרעת קשב – לא מקדמים, לעיתים מזיקים. תלכו לאנשים שלמדו את התחום, שיודעים מעולה מהי הפרעת קשב, שיודעים מעולה לתת כלים ומיומנויות. אני אישית ממליץ על טיפולי CBT בתחום.
- חשוב מאוד שמי שעובד עם הילד יעבוד גם עם בית הספר. לעיתים בתי הספר במצוקה לא פחות מאשר הילד וההורים.
- לדעתי כל שאר הדברים הם צ'ופר. נגיד: רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, בישול טיפולי, וכל האלה…
- לילד יש קשיים לימודיים? סבבה… גם הוראה מותאמת ע"י גורם מוסמך שיודע היטב לעבוד עם הפרעת קשב, ובעיקר עשה תואר בתחום – מאוד יכול לעזור. לא כל מי שלמד הוראה מותאמת הוא עם תואר אקדמי בתחום… יש קורסים שאתה משלם כסף, כאילו מקשיב לקורסים מהבית, והינה אתה "מומחה" (הזוי … אבל זו המציאות).
- חשוב מאוד – עבודה רב מערכתית. זה אומר שיש לשאוף שכלל הגורמים יעבדו ביחד, בשיתוף פעולה, סביב אותן מטרות ודרכי פעולה. זה קסם ההצלחה!!
ועוד משהו קטן:
- חובה ששני ההורים יעבדו ביחד. מניסיון, הורה אחד זה לא מקדם אף אחד
- תאמינו שזה יעבוד, אחרת אם ההורים לא מאמינים שזה יעבוד, אז בוודאי שהילד לא יאמין
- הולכים רק לאנשי מקצוע מומחים בתחום
- שיתוף פעולה בין כלל הגורמים שעובדים עם הילד זה המפתח להצלחה
- והכי חשוב: לא כל ילד שזז או ילד שובב זו הפרעת קשב! יש ילדים עם לקויות למידה, חרדה, הפרעות נפשיות או "סתם" ילדים לא מחונכים. האבחנה ממש חשובה.
מזכיר לכם שאני כאן לרשותכם בכל שאלה, בקשה ועניין.
אם לא בא לכם להתחיל לחפש חומר מקצועי ברשת, ואתם זקוקים לעזרה, הכוונה וייעוץ – אני כאן, בהתנדבות, ומכל הלב.
אל תהססו לפנות – כאן.
בהצלחה במסע המופלא (:
יותם ויסקופ
מומחה בחינוך המיוחד
מטפל CBT מוסמך
בעל ניסיון וידע בעולם הפרעת הקשב (: