אני רוצה לדבר איתכם קצת על הנושא של רכיבה טיפולית עם ילדים בעלי הפרעת קשב.
תחילה חשוב לי להגיד שאני לא רוצה לפגוע חס וחלילה באף אחד, וכל אחד יעשה מה שנראה לו לנכון, ובמיוחד כשמדובר בילד האישי שלו. אני רוצה לדבר קצת על הנושא של רכיבה טיפולית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב. הנושא הזה העסיק אותי הרבה לאחרונה אחרי שראיתי שיש כמו "שושלת" של טיפולים שהילד עם הפרעת הקשב עובר: זה מתחיל בריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, טיפול רגשי, הוראה מתקנת, טיפול הומאופתי, אימון אישי ואיכשהו כמעט תמיד נכנס הנושא גם של הרכיבה הטיפולית בעוד שלא פעם אני שומע מההורים שמדובר על חוג ולא בטיפול. אז פשוט הלכתי קצת ללמוד את הנושא.
חיפשתי קצת חומר מקצועי בנושא וגם שוחחתי עם מספר מדריכי רכיבה שאני מכיר ואני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי.
אני באמת חושב שרכיבה יכולה להיות טובה לכל אדם, ללא קשר להפרעת קשב, ובמיוחד שיש כאן מעורבות של בעלי חיים, מעורבות שידועה כמסייעת לבני אדם (ובמיוחד חיה כמו סוס שיש בה עוצמות רבות). הורים ומדריכים שדברתי איתם סיפרו לי שבאופן ממוצע הטיפול הוא חצי שעה עד 45 דקות בשבוע. לא הצלחתי להשתכנע שבחצי שעה של טיפול אפשר באמת לעשות עבודה משמעותי עם ילד בעל הפרעת קשב שלרוב מתאפיין בקשיי מעברים, הסתגלות, קליטה, עיבוד ועוד… מסתבר שהדבר קיבל חיזוק משמעותי במסמך רשמי שקראתי מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל שקיימו וועדה מקצועית בתחום רכיבת סוסים טיפולית וטיפול באמצעות סוסים.
אביא כאן את עיקרי הדברים מתוך סיכום דיון והמלצות הוועדה, שנת 2013 (מצוטט מתוך הדו"ח):
- אין ביסוס מחקרי ליעילות רכיבה טיפולית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, אלא רק מתוך עדויות כלליות שתמיד יהיו מוטות: "לגבי שיפורים תפקודיים במגוון של אבחנות אחרות כגון אוטיזם, הפרעות קשב, הפרעות קואורדינציה, או קשיים רגשיים, רוב העדויות הן במחקרי שאלונים לפני־אחרי, ללא קבוצות בקרה, שכללו מספר זעום של נבדקים, כאשר שאלונים הבודקים חוויה סובייקטיבית הם תמיד יהיו מוטים, באשר ידוע כי רוב בני האדם נהנים מהקשר עם הסוס והרכיבה עליו" (סעיף 3 בדו"ח).
- לא מומלץ להפנות ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לרכיבה טיפולית: "את מי לא מומלץ להפנות לטיפול על בסיס המידע הקיים: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. ההמלצות הטיפולית המוכחות כיום הן טיפול תרופתי והדרכת הורים. לפיכך אין התוויה רפואית להפנותם לרכיבה טיפולית" (סעיף 7, תת סעיף 3 בדו"ח).
אני יודע שיש הורים שרוצים לנסות כל מני דברים על מנת "להימנע" מטיפול תרופתי, הדרכת הורים והתערבויות מקצועיות אחרות, וגם לא משלמים / משלמים סכום נמוך עבור רכיבה טיפולית (כי זה לרוב דרך קופת החולים) אז רוצים לנסות, רק שאני מבקש שתזכרו ש:
- אם אתם רואים שהרכיבה עוזרת לילד – פשוט תמשיכו! עזבו רגע דו"חות ועמדות, מה שעובד – עובד! חשוב כן לעשות תיאום ציפיות שכן אם למשל רוצים לעזור לילד בפיתוח תפקודים ניהוליים, אז חשוב לבדוק בתיאום הציפיות שלכם עם עצמכם, ושלכם עם החווה, האם באמת זה עובד על זה (ואני חושב שאחד התחומים המשמעותיים ביותר בעבודה עם ילדים בעלי הפרעת קשב הוא התפקודים הניהוליים) וכמובן האדם למדריך הרכיבה יש הכשרה אקדמית מסודרת להתערבויות עם ADHD. אני יודע שיש חוות שעושות עבודה מופלאה (גם בתחום הכלים וגם סביב הכשרת הצוות) אז זה משהו שפשוט צריך לבדוק. אמליץ שאם אין עבודה על זה עם אנשי מקצוע שמתחים בתחום הפרעת הקשב, ולמרות זאת הילד אוהב את המקום (וזה לא פחות חשוב), אז כדאי לשלב עוד התערבות בתחום הפרעת הקשב עם אנשי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית מסודרת בתחום.
- כל הורה יכול לעשות מה שנראה לו לנכון, רק תזכרו שבסוף ילד בכלל, וכזה עם הפרעת קשב בפרט, יכול לאבד כוחות ואז שמגיעים להתערבות מקצועית ומותאמת לצרכים של הילד, הוא כבר איבד כוחות, ומי שמכיר את עולם הפרעת הקשב יודע שהרבה פעמים קשה לגייס אותם שוב, אם בכלל מצליחים.
- אני באמת באמת באמת באמת באמת לא מאמין שאפשר לעשות תהליך משמעותי עם ילד בחצי שעה, במיוחד עם ילד עם הפרעת קשב שלרוב יש לו קשיי מעברים ועל זה נאמר – רק הגעתי כבר צריך ללכת. אז אולי כדאי לבדוק אפשרות לשיעורים כפולים או לעוד מפגש בשבוע.
- בבדיקה שערכתי לגבי תוכן ההכשרה ב"מדריכי רכיבה טיפולית" ראיתי באמת קורס עשיר בידע מגוון ומקצועי, אך פחות בתחום של הפרעת קשב. מאחר ותחום הרכיבה הטיפולית עדיין נפוץ בארץ כטיפול בהפרעת קשב, אז חשוב להכניס לתוכניות ההכשרה גם הכשרה ממוקדת בתחום הזה. אני חושב שהילדים המטופלים ירוויחו מזה המון!!
ולמען ההגינות והיושר המקצועי אני חייב להגיד שגם ראיתי ילדים שהיו ברכיבה טיפולית ודווקא עברו שם תהליך משמעותי, אך גם שפרק הזמן לאורך השבוע (של הטיפול) היה באמת משמעותי, ואותם הילדים (מתוך בדיקה שלי) שילמו לחווה באופן פרטי, כך ששוב אני מאמין ש… הזול הוא היקר. באותן החוות שראיתי שכן הצליחו, פגשתי אנשי מקצוע מעולים שבאמת מתמחים בהפרעת קשב, שיודעים לקשר בין הסוס למאפייני הפרעת הקשב של הילד, שהצליחו לעשות השלכה בין הרכיבה לבין החיים של הילד, שעבדו בגישה רב מערכתית (בין כלל הגורמים שקשורים לילד) ובעיקר ראו תוצאות בתפקוד של הילד (ולא רק בחווה עצמה) וכאמור, אני הייתי עד לזה באופן אישי.
הדבר מעלה שוב שאין אמת אחת ואין דרך אחת וצריך לבחון ולבדוק, אך חשוב שכל דבר שמנסים ובודקים יבוצע, לדעתי, על ידי גורמי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית בתחום הפרעת הקשב כי עם נפש של הילד לא משחקים!
כניסה לדו"ח של איגוד הרופאים: https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne40_horses.pdf
אני מזמין אתכם גם לקרוא פוסט מעניין שכתב ד"ר שי מרקו (נוירולוג ילדים, מומחה להתפתחות הילד) בנושא זה: https://katzr.net/3cec3b
קרדיט תמונה: undefined
