ליאת הדר עובדיה – מתמחה בחינוך מיוחד, בעלת תואר שני בלקויות למידה, אשת חינוך וותיקה עם ניסיון של מעל 15 שנים בחינוך כיתות מקדמות ביסודי ובעל יסודי, ובתפקידי הדרכה והנחיה. מחברת הספר פורץ הדרך "מסע אישי – על חוויה קשר ודיאלוג בחינוך המיוחד".
יותם ויסקופ – אקדמאי בתחום החינוך המיוחד (התמחות בהפרעות התנהגות ולקויות למידה), מנחה מוסמך להורים לילדים עם הפרעת קשב וקשיי התנהגות (בוגר גישת "הוראה מתקנת הורית" בפיתוחה של ד"ר רונית פלוטניק, ובוגר גישת "הסמכות החדשה" בפיתוחו של פרופ' חיים עומר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים), מאמן מוסמך בתחום הפרעת הקשב ולקויות למידה בגישה קוגנטיבית-התנהגותית, בוגר הכשרות להנחיית קבוצות לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ובעיות אלימות, בוגר קורס ביו-פדבק וכן בוגר השתלמויות מקצועיות נוספות ומגוונות בתחום הפרעת הקשב וקשיי התנהגות.
במשך עשור הובלתי את המרכז הקהילתי הגדול בארץ להתערבות רב מערכתית עם ילדים ומתבגרים בעלי הפרעת קשב, לקויות למידה והפרעות התנהגות. כמו כן העברתי עשרות סדנאות בנושא התערבויות עם ילדים ונערים אלו, בדגש על נערים עוברי חוק עם הפרעת קשב.
כיום אני עוסק בהדרכת הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות והתנהגויות סיכון. כמו כן אני שותף בתהליך הכשרה של מפעילי מבדק MOXO (כלי עזר ממוחשב בתהליך הערכה של הפרעת קשב), מוביל את מיזם FOCUS BOX ADHD – ארגז הכלים המקוון למיצוי יכולות של אנשים עם ADHD ומפעיל באהבה גדולה את מיזם "ZOOM על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD.
השבוע אירחתי במיזם "זום על הקשב" – מתן ידע וכלים מקצועיים בתחום ADHD, את אשת החינוך המופלאה ליאת הדר עובדיה. האמת שאני ממש התרגשתי לקראת המפגש איתה כי לא כל יום זוכים לשמוע מורה (בפועל) לחינוך מיוחד, בעלת התמחות בתחום לקויות למידה והפרעת קשב, שפיתחה מודל משלה בשביל להצליח בהובלתם, עיצובם ואף שיקומם של תלמידים שמסיבות כאלה ואחרות הגיעו לחינוך המיוחד.
אני חושב שמערכת החינוך עושה כל שביכולתה, בהתאם למשאבים שעומדים לרשותה, למען התלמידים בכלל ולמען תלמידי החינוך המיוחד בפרט. עם זאת אני שומע מהשטח קולות חוזרים ונשנים מצד אנשי חינוך מופלאים שטוענים שחסר להם ידע וכלים להתמודדות אמיתית, אפקטיבית וישרה עם ומול הילדים. אני מניח שאנחנו מכירים את ה"כותרות המפוצצות" של "האחר הוא אני" ו"לכולם יש מקום" ו" אנחנו מפתחים מנהיגות" ועוד… אבל בואו נודה באמת – המערכת זקוקה לכלים ופחות לכותרות. המערכת זקוקה לכישורים פרקטיים להוראה של תלמדים אלו שכן הכלה בפני עצמה לא מספיקה (ולדעתי, אם היא עומדת בפני עצמה, יכולה אפילו לגרום לנזק). יש לא מעט מחקרים, מאמרים ו"מאמרי דעה" שנכתבו בנושא ואני מקווה שתקופת הקורונה דווקא תייצר מהפכה במערכת החינוך בכלל, ובמערכת החינוך המיוחד בפרט. מניסיוני ראיתי שלמסגרת הכוללניות של החינוך המיוחד יש יותר ידע, כלים ומשאבים להתמודדות עם תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב (אני מכיר לא מעט מסגרות כוללניות יוצאת מן הכלל שעושות עבודה יוצאת מן הכלל עם התלמידים). אני רוצה למקד ולהגיד שהקושי, לדעתי האישית, הוא ב"כיתות המקדמות" או אצל "תלמידי השילוב / זכאות ואפיון" שם, כפי שאתם יודעים, יש להורים את האפשרות להחליט מה הילד יקבל ורק על שורה זו אפשר לכתוב דיון שלם ואני מאמין שעוד אכתוב. מה שכן, בואו נזכור שיכולים להיות מודלים יפים, השאלה מי האנשים שעובדים עם הילדים האלו, ואני חושב שאדם כזה שיש לו ידע וכלים – זה חשוב, אבל ממש לא מספיק! צריך שילוב של לב ענק, נשמה ענקית ובעיקר אמונה אמיתית שבכוחו של אותו תלמיד להצליח. זה יכול להיות קשה (ולפעמים "בלתי נסבל" אבל אפשרי בהחלט!).
ליאת הדר עובדיה פיתחה מודל מעורר השראה, מרגש מאוד, מודל שאני חושב שחייבים להטמיע אותו בכל ה"כיתות המקדמות", תלמידי השילוב וארצה להציע גם – לשלבו במערכת החינוך "הרגילה" באשר היא. המודל של ליאת מבוסס, לדעתי, על לראות את הילד הזה באמת, לראות את הנפש, לראות את המוח, לראות את הסביבה, לראות את מי ומה שהוא. ולא רק לראות ציונים, מדדים, "יעדי פיקוח" ועוד כל מני כאלה. דיי… זה כבר לא עובד ככה לדעתי. לדעתי במקום שבו הצוות החינוכי יראה את הנפש של הילד – שם תהיה פריצת הדרך. אבל רגע… אתם בוודאי חושבים שכוונתי במשפט זה היא שהמורים לא רואים את נפש הילד ?! אז לא! זו לא כוונתי. כוונתי היא שהמורים כל כך עמוסים, עסוקים וטרודים בכל מני מדדים שקובעים להם והם צריכים לעמוד בזה ופשוט לא מצליחים (לדעתי) להגיע בצורה האפקטיבית ביותר לאותם התלמידים. אגב, ראינו את זה יפה בתקופת הקורונה. אני בטוח שכל איש הוראה רצה להיות ביותר למען תלמידיו ובכלל למען מערכת החינוך, אך כל מני "מסביב" שיש (ואולי ה"מסביב" הזה חשוב) מקשה עליו את ראיית נפש התלמידים, וחבל.
לדעתי, המפגש עם ליאת היקרה במסגרת "זום על הקשב" מביא בשורה חשובה מאוד לכל המורים בכלל, ולמורי החינוך המיוחד בפרט. ליאת פיתחה מודל שהוא לא מילים גבוהות! ליאת פיתחה מודל שהוא מציאות! ליאת פיתחה מודל שמבוסס על הניסיון ארוך השנים שלה בשדה החינוכי. ליאת פיתחה מודל קליל, ברור, מקצועי ומבחינתי פורץ דרך בתחום!
אני ממליץ לכל איש חינוך באשר הוא לקרוא את הספר שכבר בזמן קריאתו אני בטוח שירגיש שינוי בתפיסת החינוך שלו, ולמחרת גם תלמידיו ירגישו בשינוי זה (כך לפחות אני מאמין).
הורים – ספרה של ליאת הוא מתנה מדהימה עבור המורים היקרים של ילדכם. זכרו שהמורים עושים את הכי טוב שהם יכולים, שהמורים רוצים לתת את כל מה שיש להם ושהמורים שותפים בעיצוב עתידם של ילדנו. ספר זה, אותו תוכלו לקנות להם כמתנה אישית, רק יחזק להם את מה שהם בוודאי מאמינים בו.
אתר הספר: https://liatovadia.com/
והינה סיכום קצרצר במפגש עם ליאת הדר עובדיה ב"זום על הקשב" בעקבות המודל שפיתחה – "מסע אישי":
כיצד מנהיגים כיתה 'אחרת' בבית ספר?
כיצד אנו מביטים בתלמידים ממקום אחר ואיך אנו גורמים להם להביט בנו בצורה שונה?
כיצד יוצרים מרחב שנותן לילד לחוש בטחון במי שהוא ובסביבה שבה נמצא?
כיצד ללמד את התלמידים להיות סבלנים כלפי עצמם ואיך אנחנו שומרים על הסבלנות שלנו ולא מתייאשים?
לאורך דרכה המשותפת עם התלמידים הבינה ליאת שקיימת דרך אחרת ששוברת את תקרת הזכוכית לילדים אלו, ולתדמית של הכיתות הקטנות, ושהיא חייבת לחלוק ולשתף בשאלות שעמדו לנגד עיני בכל פעם שפגשה תלמיד, ובתובנות שצמחו מאותה פגישה. אלה הלכו והתגבשו למודל ייחודי ומעצים ולספר שנקרא מסע אישי, בו היא מאירה נקודות מבט אל ההזדמנות ההדדית הטמונה במפגש בין מורה לתלמיד אל צמיחה אישית והתפתחות.
מסע אישי הוא צמד מלים שמכיל את האותיות הראשיות של כל פרק בספר. כל פרק עוסק בערך אחר, כאשר האותיות הראשיות של כל הערכים יוצרות את שמו:
מס"ע איש"י
מ – מנהיגות, ס – סבלנות, ע – עוצמה,
א – אכפתיות, י – יצירתיות, ש – שייכות, י – יושרה.
תלמידים עם לקויות למידה מתמודדים עם קשיים ופערים לימודיים במגוון רחב של מקצועות ונושאי לימוד שמעצבים את האופן בו הם רואים את עצמם.
איך לגרום לילד להעיז ולעבור דרך הפחדים, לחוש שייכות ולשאול את עצמו 'ומה אני עוד'?
קיימות מגוון שיטות וטכניקות למידה שיסייעו לתלמידים להבין את חומר הלימוד ולצבור ידע, אך במפגש שלנו עם התלמידים עלינו לשים לב לעקרונות שיסייעו לילד לפרוץ את המחסום. ביניהם:
- ליצור תהליך בו הילד מתקרב לעצמו במקום להתרחק.
- לשאוף לשיעור שיחרוג מהמקובל.
- לחשוב על החוויה שאנו רוצים להעניק – למורה ולילד. שניהם יחד וכל אחד לחוד.
- לראות במשימות אתגר הזדמנויות לקרוב לבבות, לחפש וליצור אותן.
- להיות עטופים בצוות תומך במגוון היבטים.
- להיעזר בהורים, לרתום, לשתף, להתייעץ, ולערב אותם גם בדברים הטובים.
הכלים:
ליאת מבחינה ב 3 כלים מרכזיים: חוויה, קשר ודיאלוג, ומציגה אותם מנקודת המבט של המורה והילד ומאירה אל התרומה הנשגבת וההדדית ביניהם.
המודל המשולב
פגישה בין מורה לתלמיד היא הזדמנות הדדית משנה חיים, ששמה במרכז את החוויה, הקשר והדיאלוג.
בהרצאתה, הדגימה ליאת כיצד מודל זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה בשיעור מתמטיקה.
מודל מסע אישי, המשלב בין ערכים וכלים מסייע לכל תלמיד לגלות את הייחודיות שבו, הכישורים והיכולות, ומאיר את המשמעות הכבירה למעשים של עצמנו, המורים.
