זאת וויטני 🙂 רועה בלגית חתיכה, רגישה, שובבה ו… עייפה 🙂 ולא… היא לא מבוגרת, סתם עצלנית ומפונקת.
וויטני היא הכלבה שלי והיא הכלבה הכי מיוחדת בעולם!!
עכשיו נשאל… אז רגע, מה הקשר בין וויטני הכלבה המקסימה לבין ADHD? אז ככה…
יש כמה דברים דברים שמזכירים לי קשר בין וויטני (ובכלל כלבים) לבין ילדים עם ADHD. אבל לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תקחו בבקשה את הדברים ברוח טובה ואל תתחילו עם "מה…. אתה משווה את הילד לכלב?".. תקחו את הרעיון המרכזי 🙂
אז מה לדעתי דומה?
- גם לוויטני וגם לילדים עם ADHD יש חושים מחודדים ומיוחדים ביותר! שניהם קולטים שמישהו אוהב או לא אוהב אותם, שניהם קולטים שמשיהו משקר להם ושניהם קולטים מה הכוונה של זה שמולי.
- גם לוויטני וגם לילדים עם ADHD יש לב יותר מדי גדול. שניהם ממש רגישים לסובבים אותם, שניהם לא יכולים לראות שלמישהו רע ושניהם יזהו שמישהו במצב רגשי לא טוב וידעו איך לגשת ולעודד אותו.
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD אוהבים אוכל מיוחד ומשובח. טוב, האמת שלא כל הילדים עם ADHD. חלקם לא אוהבים לנסות דברים חדשים, אבל רובם (לדעתי) אוהבים דברים חדשים ואז זה משהו ממש יקר – אז זה הכי טוב שיש 🙂 למען ההמחשה: יש סטייק אנטריקות, ויש סטייק אנטריקות עם כבד אווז עליו. אז ברור שצריך את סטייק האנטריקות עם הכבד אווז… גם כי זה הכי יקר בתפריט וגם כי זה הכי פלצני אז…. (ושכחתי להגיד שהלכם למסעדה שגם ככה לא זולה….)
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD אוהבים טבע, אתגרים, ריצות, משחקים, נסיעות ו… על האש בטבע.
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD ברגע שהם ישנים אז זה עד הסוף… קשה להם ללכת לישון, ועוד יותר קשה להם לקום בבוקר. אבל עם וויטני זה קצת אחרת… היא ממש אוהבת לישון, ובבוקר? לרוב אין בעיות. הענין הוא שהשינה שלהם (גם של וויטני וגם של ילדים עם ADHD) לא הכי טובה… שניהם מדברים מתוך שינה, זזים ועושים קולות מפחידים. לא?
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD פתאום ממש נחמדים וממומשעים ברגע שמבקשים מהם משהו ובתמורה הם רואים צ'ופר מול העיניים. ואז הם עושים מה שצריך (לא תמיד משולם), מקבלים את הצ'ופר ואז זה סיפק אותם אז אין עם מי לדבר אחר כך…
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD יודעים היטב להתאים את עצמם לסיטואציה, כמובן בתנאי שיש להם אינטרס מובהק והם רוצים משהו. פתאום הם ממש נחמדים, יושבים יפה, מסתכלים במבט שיש רק להם (לוויטני נגיד יש פתאום עיניים שאפשר לראות רק במצב כזה), מבקשים יפה ובעיקר ממוקדי מטרה, לא זזים ומראים רצינות (ואז אומרים לעצמנו… רגע… יש לו הפרעת קשב לא? איפה המוסחות, תזיזתיות, וכל האלה??)
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD יכולים פתאום לעשות דברים שרק אלוהים מבין מה גרם להם לעשות את זה. נגיד – וויטני פתאום יכולה לתת נביחה… מאיפה זה בא? על מה? לא ישנת עד לפני שניה שעשית לי התקף לב? גם הילדים עם ADHD… פתאום באמצע הלילה, כשהם משחקים "פורטנייט" והם יודעים שכולם ישנים (אבל את מי זה מעניין… אפרופו כישורים חברתיים) והם מתחילים לצרוח לאלו שהם משחקים איתם "תיזהר!! הוא מאחוריך!! תהרוג אותו!! ואז אתם נבהלים – "מה? הוא מדבר מתוך שינה כהרגלו או שיש מחבלים בבית?". בקיצור… נבהלים כמו הנביחה פתאום של וויטני.
- גם וויטני וגם ילדים עם ADHD מאושרים אחרי שהם עושים משהו שהם רוצים להצליח בו. זה אושר שלפעמים קצת לא פרופורציונאלי. נגיד וויטני… אחרי שהוא עושה "גדולים" (בשפת הדתיים) אז יש שקט ואז אחרי שהיא מסיימת פתאום היא מביאה ספרינט (ריצה מטורפת) עם סיבוב בבית של כאילו "תראו!! קבלתי 90 במבחן!! אני גאון!! (הקטע שהילד עם הפרעת הקשב מקבל ציון יפה מאוד במבחן והוא מתלהב…).
- והאחרון הוא שגם וויטני וגם ילד עם ADHD לעולם לא יעזוב בן אדם בשעת צרה / משבר / קושי. למרות הקשיים הרבים שלהם הם ישארו נאמנים לבעלים שלהם (וויטני) או לאנשים שקרובים ומשמעותיים להם (בתקווה שאלו ההורים).
אז רגע לפני סופ"ש חורפי תסתכלו שוב על התמונה הזאת של וויטני ותגידו לעצמכם "יש כלבים שנמצאים עכשיו בגבולות של המדינה, שומרים עלינו, רטובים בגשם, עובדים ממש קשה ואת ככה ישנה באמצע היום על הספה? ועוד מסדרת לעצמך מקום לראש?" ואז תיזכרו בילדים עם הפרעת הקשב שלהם – כמה שהם אוהבים את עצמם, דואגים לעצמם ואיכשהו תמיד מסתדרים… למרות הכל…
