בשבוע שעבר העברתי סדנא לאנשי הצוות של חלופת המעצר לקטינים. עשיתי זאת בהתנדבות מלאה ומכל הלב כחלק מהנצחתו של אבא שלי. המטרה של חלופת מעצר היא להוות מסגרת חינוכית – טיפולית – סמכותית לקטינים עוברי חוק שקיבלו מעצר עד תום ההליכים או תקופת מעצר אחרת, ובמקום להיות במתקני שב"ס (שלדעתי יכולים יותר להרוס קטינים מאשר לשקם, כך גם עפ"י העולם המחקרי הענף בתחום) מגיעים לאחת מחלופות המעצר לתקופה של כ- 5 חודשים בשביל לעשות "פוס משחק", להתארגן, להרגע, לנשום, ולהתחיל תהליך שיקומי שכן כולנו זוכרים שמדובר בדור העתיד של כולנו, כולנו זוכרים שמדובר על גיל ההתבגרות וכולנו זוכרים שלכל אדם הזכות להשתקם.
יש קשר ישיר בין התנהגות עוברת חוק לבין ADHD. יהיה נכון להדגיש שלא כל נער שיש לו ADHD יהיה עבריין, אך כ- 70 אחוזים מהעבריינים בבתי הסוהר הם בעלי ADHD, ומכאן מבינים את הקשר. בקרוב אני מוציא מאמר אקדמי, מבוסס נתונים, שיתן תמונת מצב עדכנית בנושא זה.
כאמור, העברתי הרצאה לאנשי הצוות של חלופת המעצר בנושא ידע וכלים לטיפול והדרכה של נערים עוברי חוק עם ADHD (שזה תחום ההתמחות המרכזי שלי). 3 שעות בהן פגשתי צוות הדרכה מדהים! מרגש! מקצועי! צוות הדרכה שקם בבוקר (ולעיתים לא הולך לישון בלילה) בשביל להפוך את העולם למען הנערים האלו שלעיתים ביצעו את העבירה בגלל חוסר בכלים, מיומנויות, סביבה וחינוך (איך נגיד את זה…) לא משהו. פגשתי מנהלת עם רוח קרב בעיניים – רוח קרב לעבר מטרת השיקום של הנערים. פגשתי צוות הדרכה שיושב 3 שעות ורוצה לדעת עוד ועוד. פגשתי מקום מסודר פיזית, נקי, מאוד מכבד, מאוד מזמין (והאמת… זה לא ברור מאליו בכלל, והאמת… מזמן לא ראיתי מקום כזה יפה).
ממש נהנתי להעביר להם את הסדנא אך ברשותכם אני רוצה לקחת אתכם למקום אחר. בחלופת המעצר נמצא נער שיקר לי מאוד, כיום בן 17. נער עם עבר פלילי (לצערי), נער שהיה כשלוש שנים במסגרת פנימייתית שלצערי לא ממש הצליחה לקדם אותו (למרות כל התמרורים, וכל הבקשות של גורמים שונים לשנות איתו כיוון). ברור לי שגם לנער יש חלק בחוסר ההתקדמות, אך מבחינתי מסגרת טיפולית צריכה לדעת איך לקדם נער, ואם זה לא עובד אז פשוט לשחרר למסגרת אחרת ולא להשאיר במסגרת ולעשות "מניפולציות" ולא להעביר אותו. לצערי הרב הנער ביצע עבירה מאוד לא פשוטה, הוגש כתב אישום חמור, אך בית המשפט ראה את הפוטנציאל של הנער והחליט לקבל את המלצת שירות המבחן ולשלוח אותו לחלופת המעצר. הנער הגיע לשם שהוא ממש לא לומד, גונב (והרבה), משתמש בסמים (וגם סוחר), משוטט, לא מקבל סמכות, מסתבך עם המשטרה על ימין ועל שמאל, ובקיצור… מצב על הפנים. לבסוף הגיע לשם ו…. מהפך!
מה קרה שם? ראשית הנער הגיע למקום שמחבק אותו, אוהב אותו ומציב לו גבולות וסמכות מאוד ברורים (לצד אהבה וחיבוק). הנער, באופן בלתי יאמן!!! החליט מיוזמתו לעשות בגרויות (שאני העברתי את הסדנא הנער יצא לעשות בגרות!!), הנער לומד בבית הספר!!! ביום ההורים שהיה בחלופת המעצר הנער, ביחד עם מדריך, הכין על האש ודאג שיהיה לכולם אוכל, הנער התחיל לשקם את עצמו, ובקיצור – הנער מראה כבר את האור שבקצה המנהרה!
איך זה קרה? בזכות מסגרת מקצועית מאוד, מסגרת שמתאימה לצרכיו של הנער, מסגרת שיודעת לעבוד בתחום עוברי חוק (לדעתי לא כל מסגרת יודעת, גם אם אומרת שכן), המסגרת התחילה לבנות לנער תחושת מסוגלות (ולא רק בכותרות), המסגרת לוקחת את הנער יד ביד ולא מאפשרת לו לזוז מהמסלול. המסגרת פשוט הצילה אותו! והמסגרת החזירה את החיוך והתקווה להורים! והמסגרת הביאה בשורה חשובה – בעבודה נכונה ומקצועית אפשר להציל את הנפש של הנערים שהחברה (נגיד את זה בזהירות) הייתה מעדיפה לשכוח.
מבחינתי מסגרת שמוכנה לעצור יום עבודה עמוס ולא שגרתי (חלופת מעצר…) ל- 3 שעות של סדנא, צוות ששואל שאלות ורוצה לדעת עוד, הנהלת עם ברק בעיניים, מקום פיזי מזמין ויפה – כל אלו מחזירים לי את התקווה שיש כאן בשורה לנערים היקרים. במדינתנו יש עוד מספר מסגרות לנערים עוברי חוק שאני ממש מעריך, חושב שעושים עבודה מעולה, וחלופת המעצר בהחלט נכנסה לרשימה זו.
תודה לכם על הזכות לתת מהידע והניסיון שלי.
יותם
