רגע לפני שאתם מתייאשים ממה שהולך אצלכם בסלון…

עם יד על הלב: כמה פעמים מצאתם את עצמכם השבוע צועקים, מאיימים, ואז מרגישים רגשות אשמה נוראיים ורצים לפצות את הילד?

פעם, ההורים שלנו שלטו בבית בלי למצמץ. והיום? היום אנחנו מרגישים לפעמים כמו משרתים קטנים של הילדים שלנו. וכשמוסיפים לכל הבלגן הזה ילד עם הפרעת קשב – הבית נהיה רכבת הרים שאין לה ברקסים. הגיע הזמן לעשות סדר, להפסיק לגשש באפילה, ולהחזיר את ההיגיון הבריא הביתה.

בפרק 53 של פודקאסט "מדברים ADHD", אירחתי את שימי גלעד – פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך והאיש שכתב את הספר שכל הורה חייב לקרוא: "הורות עם היגיון בריא". שימי מגיע עם המון שנות ניסיון בשטח, והכי חשוב – עם שכל ישר וטיפים שאשכרה עובדים במציאות.

מה מחכה לכם בפרק?

• לאן נעלמה הסמכות ההורית? מה השתנה ב-DNA של החברה שהפך אותנו להורים הכי חסרי אונים בהיסטוריה?

• "מזג מאתגר": איך מתמודדים עם ילד שבא לעולם "בעצבים" בלי לאבד את השפיות?

• האחים ברקע: איך מסבירים לילדים ללא הפרעת קשב שהם לא צריכים לשלם את המחיר על כל פיצוץ בבית?

• המערכת והסלון: מה עושים כשבית הספר מתקשר כל יום עם תלונות, וההורה מגיע הביתה מותש עוד לפני שהערב התחיל?

• תכל'ס בשטח: 3 כלים מעשיים שהורה עייף יכול לקחת וליישם כבר היום בצהריים.

זה הזמן לעצור, לקחת נשימה, ולהקשיב לפרק החדש!

להצטרפות מיידית לתפוצה החדשה לחצו כאן >> https://lp.vp4.me/ixd4

האזנה נעימה,

יותם ויסקופ

מדברים ADHD

הפוסט פרק 54 – יותם ויסקופ מארח את שימי גלעד לשיחה על “הורות עם הגיון בריא” וכמובן הורות לילדים עם ADHD הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

כדי להתחיל את השנה ברגל ימין, הכנתי עבורכם 10 המלצות מעשיות:

1. הסדרה תרופתית מראש: אם ילדכם מקבל טיפול תרופתי, התייעצו עם הרופא המטפל לגבי מועד החזרה לשגרה וודאו מראש שהתרופה זמינה בבית המרקחת. במידה והרופא משאיר זאת לשיקולכם, מומלץ לחזור לטיפול התרופתי לפחות שבוע לפני תחילת השנה.
2. חזרה הדרגתית לשגרת שינה: לפחות שבוע לפני ה-1 בספטמבר, כוונו מחדש את שעות השינה והיקיצה כאילו מחר קמים לבית הספר, לצד התארגנות בוקר מלאה. אם תחכו לרגע האחרון או אפילו לילה לפני, צפוי שיהיו בעיות וחבל. 
3. קשר מוקדם עם צוות בית הספר: אל תחכו להודעה הראשונה מהמורה על אירוע חריג. צרו קשר מקצועי עם המחנכת והצוות המטפל (כולל צוות שילוב/ חנ"מ) לפחות שבועיים מראש ותאמו פגישת היכרות ותיאום ציפיות.
4. הכנת דף מידע מרוכז: הכינו לצוות החינוכי מסמך קצר עם דגשים מרכזיים: חוזקות הילד, קשייו בתפקודים הניהוליים ובפרשנות, סיכום אבחונים, כלים שעובדים עמו ופרטי התקשרות של אנשי מקצוע המלווים אותו.
5. נוכחות הורית משותפת: הבהירו לצוות ששני ההורים חלק בלתי נפרד מהתהליך. הגיעו יחד לפגישות ובקשו מפורשות שכל עדכון יישלח לשני ההורים – הגיע הזמן להפסיק לפנות רק לאמא. ולא, אמא היא לא זאת ש"אחראית על החינוך של הילד". שני ההורים אחראים על החינוך שלו. 
6. מימוש זכויות בפועל: אישור על התאמות או שעות שילוב אינו מספיק. בדקו בפועל מול הנהלת בית הספר שהמשאבים וההתאמות שניתנו אכן מיושמים בכיתה.
7. תיאום ציפיות ושיחה פתוחה: קיימו שיחה בגובה העיניים עם הילד. תציפו חששות, הדגישו את כוחותיו והגדירו יחד יעדים ישימים וקטנים לתחילת השנה.
8. ארגון המרחב הפיזי: סדרו יחד עם הילד את פינת הלמידה בבית והכינו ציוד ציוד מראש כדי להפחית עומס תחושתי וציף רגשי בבקרים הראשונים.
9. יצירת עוגנים וסדר יום ויזואלי: הנגישו לילד לוח שבועי בחדרו עם מערכת השעות, חוגים וזמני מנוחה. סדר יום צפוי מפחית חרדה ומשפר תפקוד.
10. שמירה על סבלנות ואופטימיות: הימים הראשונים דורשים הסתגלות. הגיבו באיפוק לקשיים שבדרך והתמקדו בהצלחות הקטנות.

אם אתם מרגישים שאתם זקוקים להכוונה נוספת, ייעוץ ממוקד או ליווי מותאם אישית לקראת השנה החדשה – אני כאן עבורכם. מוזמנים ליצור איתי קשר ישיר בהודעת וואטסאפ למספר 050-6712091.

אם אתם רוצים לקבל את הידע והכלים שאני מפרסם, זה בדיוק הזמן להצטרף לתפוצה המקצועית שלי: https://lp.vp4.me/ixd4

שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה, רגועה, מלאה בצמיחה, צעד אחר צעד!

יותם ויסקופ

מומחה בחינוך המיוחד – הפרעות התנהגות

מטפל קוגניטיבי-התנהגותי CBT מוסמך

הפוסט שובם של הילקוטים: 10 המלצות זהב להורי ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב לקראת שנת הלימודים הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

אם יש לכם ילד עם הפרעת קשב, קשיי התנהגות או התנהגויות סיכוניות ואתם מרגישים שעשיתם הכל ושום דבר לא עבד באמת, אתם מוזמנים לפנות אלי למפגש ייעוץ.

המפגשים מתקיימים ללא תשלום, באהבה גדולה, במקצועיות וללא שום מטרות מכירה.

לפרטים ופנייה לחצו כאן

הפוסט סיפור מרגיז על מערכת החינוך לקראת שבת הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

אם אתם רוצים להמשיך לקבל ממני ידע מקצועי, כלים פרקטיים להתמודדות עם ADHD, ואת פרקי העונה החדשה של הפודקאסט "מדברים ADHD" שעולה ממש עוד שבוע – זה הקישור להרשמה מחדש למערכת החדשה:

https://lp.vp4.me/ixd4

הפוסט פרק 52: יותם ויסקופ בהמלצות להורים לקראת היציאה לחופש הגדול הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

אם אתם הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב ואתם מרגישים אבודים, אתם מרגישים שכל הטיפולים לא עזרו ואף אחד לא באמת מבין אתכם – אני כאן גם עבורכם. מוזמנים להכנס כאן. 

הפוסט כשהרחוב הופך לבית והלב הופך לזירה: מכתב פתוח להורים שלא מוותרים על הילד שלהם הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

אנחנו ניגשים ליל הסדר השנה כשהמתח הביטחוני מול איראן מלווה כל רגע משפחתי. השמיים המתוחים והחדשות הבלתי פוסקות מזכירים לנו שאנחנו בעיצומה של מערכה, והעצבים של כולנו, הורים וילדים כאחד, חשופים מתמיד. בתוך אי-הוודאות הזו, הורים לילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב (ADHD) ניצבים בפני אתגר כפול: איך לייצר אווירת חג סביב השולחן כשבחוץ הסערה בעיצומה, ואיך לעזור לילד שמתקשה בוויסות לשרוד ערב ארוך ועמוס.

חשוב להבין ולהבהיר: ADHD היא לא הפרעה רגשית. מדובר בהפרעה נוירו-קוגניטיבית מובהקת המשפיעה על התפקודים הניהוליים של המוח. הילד שלכם לא מתנהג כך כי הוא "בחר" להיות עצוב, כועס או מרדן, והקושי שלו אינו נובע מחוסר חינוך. הוא פשוט חווה קושי ביולוגי אמיתי בניהול קשב ודחפים. הוא יודע מעולה "מה צריך לעשות", הוא פשוט הולך לאיבוד ב"איך לעשות את זה". במיוחד עכשיו, כשהמתח הביטחוני פוגע ביכולת הריכוז של כולנו, הילד שלכם זקוק לכם כעוגן אופרטיבי, לא כמבקרים רגשיים.

אסטרטגיית "צמצום טווחים": לנהל את הציפיות

אחד האיומים הגדולים על ילד עם הפרעת קשב הוא עומס ויזואלי וחוסר אונים מול טקסט ארוך.

• מספור דפי ההגדה: אל תתנו לו ללכת לאיבוד. קחו את ההגדה ומספרו את הדפים מהסוף להתחלה (עד לסעודה). כשהוא רואה שהמספרים יורדים, רמת החרדה יורדת והיכולת שלו לגייס ולווסת קשב עולה.
• הגדרת זמנים: הילד חייב לדעת מתי הסיפור נגמר. הגדירו מראש את זמן האירוח. ידיעה ברורה של "מתי זה נגמר" עוזרת לו לארגן את המשאבים המנטליים שלו.

תחמושת להרגעת הרוחות: מים ואוכל

אל תבנו על הנס ולא על הבטחות. ילד רעב הוא ילד ללא ויסות.

• ארוחה מוקדמת: דאגו שהילד יאכל ארוחה קלה לפני ליל הסדר. כשהוא רעב בדיוק ברגע שבו נדרשת סבלנות, ה"פיצוץ" הוא רק עניין של זמן.
• כוס מים קרים: זהו כלי מרכזי להרגעה. ברגע שאתם מזהים שהילד יוצא משלוותו, תנו לו לשתות כוס גדולה של מים קרים מאוד, לאט, בלי להכניס אוויר ובלי לעצור. הפעולה הפיזיולוגית הזו מרגיעה את מערכת העצבים ומחזירה לו את השליטה.

הופכים את הסדר לחוויה (ולא למטלה)

• אפיקומן מיוחד: אל תחכו לסוף. הבטיחו לילד רמז על מיקום האפיקומן בכל רבע שעה של שיתוף פעולה. זה שומר אותו איתכם לאורך כל הערב.
• "סבא משגיח": לרוב, ילדים עם הפרעת קשב מסתדרים מצוין עם סבא או דמות סמכותית שאינה ההורה הישיר. הושיבו אותו לידו כדי שיהיה "שומר הראש". זה מוריד את רמת החיכוך ביניכם לבין הילד.
• אוויר פתוח: אם אתם מרגישים שה"סוללה נגמרת", אפשרו לו לצאת לכמה דקות לבד לאוויר הפתוח כדי לאסוף את עצמו. זהו צורך הישרדותי עבורו.

הטיפול התרופתי והמילה הטובה

רבים שואלים על הטיפול התרופתי בחג. ליל הסדר דורש מהילד מאמץ קוגניטיבי אדיר של קשב, ריכוז, וויסות והפעלה של התפקודים הניהוליים. אם הוא מקבל טיפול ביום-יום, זה לא הזמן לאתגר אותו ללא הכלים האופרטיביים שהוא רגיל אליהם.

ולסיום, זכרו: אין כמו מילה טובה. אם הערב הסתיים בהצלחה, תנו לו שבח אמיתי מול כל האורחים. בתוך ימי המלחמה המורכבים האלו, רגע אחד של הצלחה משפחתית הוא הניצחון האמיתי שלנו. אנא זכרו תמיד: כל ילד רוצה לדעת שהוא המתנה הגדולה ביותר להורים שלו. 

הפוסט סדר בצל טילים: כך תצלחו את ליל הסדר עם ADHD במציאות של מלחמה הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

כהורים לילדים ובני נוער עם הפרעת קשב, אתם בטח מכירים את האינטנסיביות היומיומית: המפתחות שנאבדו שוב, הוויכוח על שיעורי הבית והתחושה שהילד "פועל לפני שהוא חושב". אבל מעבר לאתגרי השגרה, קיים נושא שחשוב לדבר עליו בקול רם, לא כדי להפחיד, אלא כדי להבין את המנגנון ולהגן על היקר לנו מכל: הקשר בין הפרעת קשב להתנהגויות סיכון.

למה זה קורה?

רבים נוטים לחשוב שהפרעת קשב היא "בעיה רגשית" או חוסר משמעת, אך האמת המדעית שונה. הפרעת קשב היא קודם כל הפרעה בתפקודי ניהול וביצוע.

במוח עם הפרעת קשב, קיימת פעילות חסרה במערכות הדופמין – המוליך העצבי שאחראי על הנאה ותגמול. המשמעות היא שהילד או המתבגר "רעב" לגירויים חזקים יותר כדי להרגיש ריגוש או סיפוק. לכך מצטרף הקושי בעכבה (אינהיביציה): היכולת לעצור רגע לפני הפעולה ולשקול השלכות.

כאשר משלבים צורך בגירוי גבוה עם קושי בעצירה, התוצאה עלולה להתבטא ב:

• הסתבכות עם ילדים (כמובן גם בגיל צעיר).

• נהיגה פרועה או חסרת זהירות.

• ניסוי חומרים מסוכנים בגיל צעיר.

• חיכוך עם סמכות או התפרצויות חברתיות.

• קבלת החלטות אימפולסיביות במרחב הדיגיטלי.

החדשות הטובות: טיפול נכון הוא "חליפת מגן"

הנתונים מראים שוב ושוב: הפרעת קשב שאינה מטופלת מעלה את הסיכוי להתנהגויות סיכון, בעוד שטיפול מותאם ומקצועי מפחית את הסיכונים הללו בעשרות אחוזים. הורים יקרים, הילד שלכם לא "מחפש צרות". הוא מנסה לווסת את המוח שלו בכלים שעומדים לרשותו. כשאנחנו מעניקים לו את המעטפת הנכונה, אנחנו לא רק עוזרים לו להצליח במבחן – אנחנו נותנים לו כלים לניהול חיים בטוחים.

למה חשוב לפנות למומחים?

מכיוון שהפרעת קשב היא הפרעה ביצועית ולא רגשית במהותה, טיפול רגשי קלאסי (כמו שיחות בלבד) לרוב לא יספיק כדי לגשר על הפער. הילד אולי יבין "מה" צריך לעשות, אבל הוא עדיין יתקשה ב"איך" לבצע זאת בזמן אמת.

טיפול מקדם באמת דורש מומחיות ספציפית בהפרעת קשב ע"י אנשי מקצוע שהוכשרו לכך:

1. הבנה נוירולוגית: הכרת אופן הפעולה של המוח הקשבי.

2. כלים יישומיים: בניית אסטרטגיות למעבר מהבנה לביצוע (בניית שגרות, ניהול זמן ועצירת דחפים).

3. הדרכת הורים ממוקדת: איך להפוך למטפלים הישירים של הילד שלכם, במקום להיות "שוטרים" או אפילו להיות "הורים מאוכזבים".

הפרעת קשב מביאה איתה גם יצירתיות, אנרגיה יוצאת דופן וחשיבה מחוץ לקופסה. התפקיד שלנו הוא לוודא שהאנרגיה הזו מתועלת למקומות של צמיחה ולא למקומות של סיכון.

זיהוי מוקדם, הבנה שהקושי הוא ביצועי, ופנייה לאנשי מקצוע שחיים ונושמים את עולם הקשב, הם המפתח שלכם ושלהם לחיים מלאים, בטוחים ומצליחים.

מוזמנים לצפות בפודקאסט מיוחד שהתארחתי אצל עו"ד מורן סמון ועוסק בדיוק בנושא הזה

הפוסט לא רק "קוצים בישבן": הקשר בין הפרעת קשב להתנהגויות סיכון – ואיך עוברים את זה בשלום (ממש על קצה המזלג) הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

המערכה מול איראן השביתה את מוסדות החינוך והחזירה אלפי ילדים עם הפרעת קשב אל מסכי המחשב. בתוך חוסר הוודאות והמתח הביטחוני, הלמידה מרחוק הופכת לשדה קרב נוסף בתוך הבית. מומחים מסבירים: איך בונים שגרה בתוך הכאוס, למה הריכוז נעלם דווקא עכשיו ואיך שומרים על החוסן המשפחתי?

בעוד העורף הישראלי דרוך לקראת ההתפתחויות הביטחוניות, הורים לילדים עם הפרעת קשב מוצאים את עצמם מול חזית נוספת: הלמידה בזום. עבור ילדים אלו, הזום הוא לא רק כלי טכנולוגי, אלא אתגר קוגניטיבי עצום. כשמוסיפים לכך את החרדה מהמצב הביטחוני והישיבה הממושכת בבית מחשש למתקפה, מקבלים מתכון למתח משפחתי גבוה. כמובן שאם הילד בהתנגדות גם ככה למערכת החינוך, אז בכלל "חגיגה".

עבור ילד עם הפרעת קשב, הבית הוא זירת גירויים אינסופית. המטבח קרוב, האחים משחקים ברקע, והמסך עצמו מציע פיתויים כמו יוטיוב או משחקים במרחק קליק אחד מהשיעור. במצב של מלחמה, הריכוז נפגע פעמיים: פעם אחת בגלל ההפרעה הנוירולוגית, ופעם שנייה בגלל 'עומס רגשי' – המוח עסוק בעיבוד האיום הביטחוני, מה שמותיר מעט מאוד אנרגיה לפתרון משוואות במתמטיקה.

כדי לצלוח את התקופה הזו, הנה חמישה עקרונות ברזל:

ראשית ולפני הכל, חשוב מאוד להתייעץ עם גורמי המקצוע שקשורים לילד. כל ילד ADHD הוא לגופו. מה שנכון לאחד, לא תמיד נכון לאחר. חשוב מאוד לעשות התאמות עם הגורמים המקצועיים שמדריכים אתכם ההורים ומטפלים בילדים. בכל מקרה, מספר המלצות שלדעתי טובות לכולם:

1. הפרדה פיזית ומנטלית: צרו עבור הילד "אי של למידה". שולחן קבוע, רחוק מהטלוויזיה המשדרת חדשות, עם גב לדלת כדי למנוע הסחות דעת. שימוש באוזניות הוא לא רק עניין של שמע – הוא יוצר חיץ פיזי שעוזר לילד "להיכנס" לתוך השיעור.

2. לו"ז ויזואלי במקום אי-ודאות: חוסר ודאות הוא האויב של הפרעת הקשב. תלו על המקרר דף גדול עם סדר היום: מתי מתחיל הזום, מתי יוצאים להפסקת אוכל ומתי מותר זמן מסך חופשי. הידיעה "מה קורה עכשיו" מורידה את רמת החרדה. כמובן שחשוב מאוד לכתוב לילד מה המשך היום שלו. לפעמים הציפייה היא גירוי טוב להמשך וויסות של היום.

3. תנועה כתנאי ללמידה: אל תצפו מהם לשבת סטטיים מול המצלמה. אפשרו להם להחזיק כדור לחיצה, לשבת על כדור פיזיו או לקום למתיחות בין שיעור לשיעור. התנועה היא ה"דלק" של המוח הקשבי. במקרים של ילדים היפראקטיביים VIP (אלו שכולם יודעים שהם H) חשוב מאוד לתאם מראש עם הצוות החינוכי שהילד יכול להסתובב ולא לשבת, כל עוד המבט והקשב שלו למסך. לשבת שיעור של 45 היא משימה שהתוצר שלה יהיה יותר קשה מטילים מאיראן (:

4. גמישות תרופתית – כדאי? התייעצו עם רופא לגבי המשך הטיפול התרופתי. רבים נוטים להפסיק את הטיפול כשהילד בבית, אך לעיתים הטיפול מסייע לוויסות הרגשי גם מול המתח הביטחוני. תזכור שלא פעם הטיפול התרופתי נועד לאפשר וויסות שגם ככה קשה להם במהלך שגרה, אז בטח ובטח בימים של זום ולחימה.

5. החוסן לפני ההישגים: זהו הכלל החשוב ביותר. אם יום מסוים הוא קשה במיוחד בגלל אזעקות או מתח, מותר לוותר על שיעור. הקשר שלכם עם הילד והשקט הנפשי שלו חשובים יותר מכל חומר לימודי שיפסיד.

הלמידה בזום תחת איום היא מצב זמני, אך המשקעים הרגשיים עלולים להישאר. תפקידנו כהורים הוא להיות ה"ווסת" של הילדים. אם נשדר להם שהלמידה היא כלי לשמירה על שגרה ולא עונש, נעזור להם לצאת מהתקופה הזו מחוזקים.

כמובן שאני מזכיר לכם שאני כאן לרשותכם בכל שאלה, בקשה ועניין. מזכיר לכם שהיועץ איתי ניתן ללא תשלום ומכל הלב (וללא שום מטרות מכירה). מוזמנים לפנות כאן. 

הפוסט בין הזום לממ"ד: כך תסייעו לילדי ה-ADHD לשרוד את הלמידה מהבית הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

בסרטון הקרוב, יותם ויסקופ, מומחה בחינוך מיוחד ומנחה הורים, יחד עם יעל, אמא לנער בן 14, משתפים בטיפים מעשיים ובכלים "ביצועיים" שעוזרים להוריד את מפלס החרדה בשניות.

רגע לפני שממשיכים אני מבקש להזכיר לכם, הורים יקרים, שאני כאן לרשותכם בכל שאלה והתייעצות מקצועית. אני עושה זאת ללא תשלום, מכל הלב, במקצועיות ומתוך מטרה לעזור לכם הורים יקרים כחלק מהתנדבותי בקהילת ה- ADHD. לפרטים נוספים וטופס בקשה להתייעצות – לחצו כאן. 

מה תגלו בסרטון?

מודל "סחמה": טכניקה פשוטה להפעלת התפקודים הניהוליים של הילד מרגע האזעקה.

תרגיל ה-4X4X4: שיטה קלה לנשימה שמרגיעה את המערכת העצבית תוך דקות.

אפקט המים הקרים: טריק פיזיולוגי פשוט שעוזר לוויסות המערכת בסטרס גבוה.

מתן תפקיד: איך הפיכת הילד ל"אחראי" (למשל על סבתא) יכולה להרגיע אותו פלאים.

אל תתנו ללחץ לנהל את הבית. צפו בשיחה המרתקת וקבלו כלים שיעזרו לכם ולילדים שלכם לעבור את התקופה הזו בצורה חסינה יותר.

מוזמנים להאזין לפרקטים המעולים של פודקאסט "מדברים ADHD" – כאן

הפוסט איך עוזרים לילדים עם הפרעת קשב (ADHD) לצלוח את רגעי הלחץ של המלחמה? 🛡️🚀 הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.

חג הפורים נחשב לשיא השנה עבור ילדים רבים, אך עבור הילד עם הפרעת הקשב (ADHD), מדובר לעיתים באתגר ויסות עצום. המעבר מהשגרה המוכרת לכאוס של תחפושות, מוזיקה רועשת, ריחות עזים ושינויים פתאומיים בלוח הזמנים, עלול להפוך את השמחה למתח גבוה. כדי שהחג יעבור בשלום, עלינו להבין שהקושי של הילד אינו "חוסר משמעת", אלא הצפה חושית ורגשית שזקוקה לתיווך הורי מדויק.

רגע לפני שממשיכים – פנייה להורים סביב ילדים עם קשיים חברתיים:

מעבר לקושי בוויסות, פורים טומן בחובו הזדמנות חברתית קריטית. ילדים עם קשיים חברתיים חווים לעיתים קרובות בדידות או תחושת "שקיפות" לאורך השנה. פורים הוא המועד שבו כולם רוצים להשתייך, להיות מוזמנים למסיבות ולהרגיש חלק מהקבוצה. השילוב של ילד עם קושי חברתי בתוך אירועי החג הוא לא רק מעשה של חסד, אלא כלי טיפולי של ממש; זו ההזדמנות שלו לבנות "נרטיב של הצלחה", להרגיש רצוי ולתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה תומכת. כשאנחנו עוזרים להם להשתלב, אנחנו לא רק חוסכים מהם תסכול, אלא בונים להם את הביטחון העצמי לשאר השנה.

10 טיפים לפורים רגוע ומהנה:

1. נוחות התחפושת כעוגן: רגישות תחושתית נפוצה מאוד ב-ADHD. בד מגרד, מסיכה לוחצת או אביזר כבד עלולים להוביל להתפרצות. ודאו שהתחפושת נוחה, ואפשרו לילד "להתאמן" עליה בבית כמה ימים לפני החג.

2. יצירת "מפה" ליום החג: חוסר ודאות מגביר חרדה. שבו עם הילד ועברו על לו"ז המסיבה בבית הספר או בקהילה. מי יהיה שם? מתי חוזרים? ידיעה מראש של התסריט מרגיעה את המערכת.

3. ניהול בנק האנרגיה: אירועי פורים מעייפים מאוד. תכננו הפסקות יזומות. אם אתם במסיבה רועשת, צאו עם הילד ל-10 דקות של שקט בצד כדי "להטעין" את היכולת שלו להתאפק ולהגיב במתינות.

4. משלוח מנות ממוקד: במקום להתפזר, עודדו את הילד להכין משלוח מנות אישי לחבר אחד או שניים שהוא באמת רוצה להתקרב אליהם. זו דרך נהדרת לשבור את הקרח ללא צורך במילים רבות.

5. הכנה לרעש (קפצונים): עבור ילד עם קושי בוויסות חושי, פיצוץ פתאומי נחווה כסכנה פיזית. הצטיידו באטמי אוזניים או אוזניות מבטלות רעש, והסבירו מראש היכן צפוי להיות רעש חזק.

6. איזון הסוכר: עודף סוכר עלול להחריף תסמיני אימפולסיביות. דאגו לארוחה מזינה (חלבונים ופחמימות מורכבות) לפני היציאה לחגיגות, כדי למנוע "נפילות סוכר" שמובילות לבכי או זעם.

7. תיווך חברתי בזמן אמת: היו ה"רדאר" של הילד. אם זיהיתם שהוא מתחיל להסלים בטון או להציק מתוך הצפה, הציעו לו "משימה" (כמו להביא משהו מהאוטו) כדי לחלץ אותו מהסיטואציה רגע לפני הפיצוץ.

8. השהיית תגובה והתמודדות עם "חוסר גבולות": האווירה המבולגנת של פורים, בשילוב עם אימפולסיביות האופיינית להפרעת קשב, עלולה להוביל להתנהגויות סיכוניות או לבדיחות שחוצות את הגבול. המלצה: הגדירו מראש "קו אדום" אחד או שניים (למשל: שימוש בחומרים מסוכנים או פגיעה פיזית/מילולית במסווה של בדיחה). סכמו עם הילד על "מילת קוד" או סימן מוסכם שבו אתם מאותתים לו שהוא מתקרב לקצה, מבלי להביך אותו מול כולם, וכך תסייעו לו לתרגל עצירה והערכת מצב בזמן אמת.

9. חיזוק המאמץ ולא רק התוצאה: בסוף היום, אל תשאלו רק "היה כיף?". ציינו משהו ספציפי שהם עשו טוב: "היה יפה לראות איך נשארת רגוע למרות שהיה נורא רועש".

10. שחרור ה"פנטזיה": פורים שלכם לא חייב להיראות כמו בפרסומות. אם הילד מיצה אחרי שעה ורוצה לחזור הביתה למחשב – שחררו. ההקשבה לגבולות שלו היא ההצלחה האמיתית שלכם כהורים.

הורים יקרים… מרגישים אבודים עם הילד ADHD שלכם? מוזמנים להגיע למפגש ייעוץ מקצועי איתי, ללא תשלום, מכל הלב, במקצועיות ולעילוי נשמתו של אבא שלי – תת ניצב אורי ויסקופ ז"ל. לפרטים נוספים לחצו כאן. 

הפוסט מאחורי המסכה: איך נעזור לילד עם הפרעת קשב למצוא את מקומו בחגיגות הפורים? הופיע לראשונה ב-יותם ויסקופ.