הכותב: יותם ויסקופ, בעל תואר שני בחינוך מיוחד – הפרעות התנהגות; מטפל C.B.T (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) בהתמחות להפרעת קשב וקשיי התנהגות; מרצה; חוקר בתחום הפרעת קשב והתנהגויות סיכוניות; מנחה צוותי חינוך וטיפול; מוביל פודקאסט "מגזין ADHD".
♦
נושא הטיפול התרופתי בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD הוא נושא רגיש מאוד, נפיץ מאוד ופרוץ מאוד. לכן, על מנת שאף אחד כאן לא יתעצבן (לפחות אשתדל), אני מבקש לפתוח במספר נקודות מרכזיות:
- אני לא רופא, אין לי הכשרה והסכמה רפואית, ולכן לא אכנס כאן לדיון של בעד וניגוד טיפול תרופתי, השפעות, פעילות רפואית וכו'… את דעתי בעניין אשמור לעצמי.
- כן אומר שלדעתי האישית הטיפול התרופתי להפרעת קשב היא לא תרופה מצילת חיים (הכוונה שאם לא לוקחים אותה אז יש סכנת מוות) ועל כן אני בעד שההורים יקבלו החלטה מה נכון להם ולילד שלהם, רק חשוב שיתייעצו תחילה עם גורמים מוסמכים לדבר, ולאחר מכן יקבלו החלטה.
- אני יכול להסכים עם העובדה שלבית הספר, כך לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אסור לחייב ילד עם ADHD לקבל טיפול תרופתי, ואני יכול להסכים עם המצב בשטח שיש אנשי הוראה שמפעילים לחצים על ההורים בנושא הזה (יודע כי שמעתי מספר רב של פעמים). אני יכול להסכים שיש כאן משהו שהוא לא לעניין ואני יכול להסכים שאיש החינוך הוא לא רופא. אני גם יכול להבין שהורים כועסים על זה, אך כן חשוב לי להגיד שברגע שבית ספר "לוחץ" אז אומנם לא הייתי פועל מבלי להתייעץ עם הגורמים המוסמכים או בניגוד לערכים ההוריים, אבל כן הייתי מנסה לשאול "מה הסיפור שבית הספר מספר לי כאן". עכשיו… בבקשה מכם… תניחו בצד רגע את "הם רוצים שקט וחיים קלים" ותנסו לחשוב מה קורה כאן… תנסו לזקק את הדברים כי הרבה פעמים ייתכן שאם "נקשיב בין השורות" נוכל לעזור לילד בצורה משמעותית מאוד.
- והנקודה האחרונה היא: לדעתי ומתוך ניסיוני העשיר בתחום ADHD – לא כל ילד שמאובחן עם ADHD צריך לקבל טיפול תרופתי. יש גם מקרים שלא צריך, ויש מקרים שאפשר להצליח גם בלי. כאן נכנס שיקול הדעת המקצועי של הרופא, ובשיתוף פעולה עם ההורים. במשך עשור כשניהלתי את המרכז הקהילתי לטיפול רב מערכתי בילדים ובני נוער עם ADHD ראיתי ילדים מאובחנים שהצליחו יפה גם בלי, וראיתי ילדים שממש הלכו אחורה (אפילו ברמה קיצונית) וברגע שהם קיבלו את הטיפול התרופתי, ראו שיפור משמעותי והיה עם מי לעבוד.
אוקי, אז עד כאן עשינו תיאום ציפיות קטן. מה בכל זאת אני רוצה מכם? אז ככה…
לא נתחיל להקשות על עצמנו עם ממצאי המחקרים והספרות המקצועית הרבה שקראתי לאורך שנותיי בתחום. אני פשוט רוצה להגיד את השורה התחתונה שאני מאמין שרוב אנשי המקצוע מהעולם הרפואי, החינוכי והטיפולי שמתמחים ב- ADHD יוכלו בוודאי להסכים איתי: טיפול בילד עם הפרעת קשב חייב (!!!) להיות רב מערכתי, כזה שכולל התערבות מקצועית עם הילד, במקביל התערבות מקצועית עם ההורים, במקביל התערבות מקצועית עם בית הספר ובמקביל עבודה רב מערכתית ושיתוף פעולה מקצועי ומכבד בין כלל הגורמים שעובדים עם הילד. הכוונה בעבודה רב מערכתית היא לא רק "שלום שלום", אלא ממש שיח משותף, חשיבה משותפת, תכנון משותף. כן חברים. זה אפשרי!
למה אני מתכוון ב"התערבות מקצועית"? אני מתכוון שההתערבות מתבצעת ע"י גורם מקצועי בעל הכשרה אקדמית רשמית ומוכרת באופן ישיר בתחום ADHD ,שבנוסף להכשרתו האקדמית המפוקחת ע"י המל"ג עבר גם השתלמויות מקצועיות בתחום, וממשיך להתפתח וללמוד כל הזמן. אני מדבר על אנשי החינוך המיוחד, יועצות חינוכיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים, קרימינולוגים ומרפאות בעיסוק. לצד ההכשרה האקדמית, חשוב מאוד שלאיש המקצוע תהיה הכשרה ייעודית לתחום ההתערבות ב- ADHD כמו הכשרה מוכרת להדרכת הורים בתחום זה, קורס אימון מקצועי שמועבר ע"י איש מקצוע בתחום, ועוד… למעשה זה שילוב של אקדמיה ושדה.
אבל רגע… עד כאן חידשתי משהו? מקווה שכן.
אז בואו נעלה עוד שלב. לאורך השנים פגשתי אין ספור הורים שמטפלים בילד שלהם בטיפול תרופתי כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט ועוד… הם נותנים לילד רק את התרופה, ולא עושים עבודה רב מערכתית. אין ספור פעמים שמעתי שהורים אומרים "הילד מקבל תרופה, זה השתיק אותו ולא עשה כלום". נכון חברים. התרופה למעשה "מאזנת" לו את חילופי החומרים של המוח (בהקשר לנושאי הקשב והתפקודים הניהוליים) אבל זה ממש ממש ממש לא אומר שעכשיו הילד ידע לכתוב, לקרוא, להבין סיטואציות חברתיות, להתנהג ועוד…
נסביר את דרך מגרש כדורסל. לצורך הדיון, ילד עם ADHD ללא טיפול תרופתי נכנס למגרש כדורסל ומתחיל לזרוק את הכדור לכל מני מקומות וממש עושה בלאגן. בסוף… מעיפים אותו מהמגרש והוא לא מבין למה. עכשיו הילד מקבל טיפול תרופתי, הוא נכנס למגרש הכדורסל ופתאום הוא אומר "אהה… וואלה… יש כאן סל שצריך לקלוע… יש קווים על המגרש… יש כללים וחוקים…". האם בעזרת זה שהוא קיבל את הטיפול התרופתי הוא ידע לקלוע? ידע את החוקים? יבין את משמעות הקווים שעל המגרש? אני מניח שאפשר להסכים שהתשובה היא לא. למעשה עכשיו, שהילד "מאוזן" תרופתית, אפשר להתחיל ללמד אותו. עכשיו העבודה האמיתית מתחילה, וזה מה שאני מבקש, זועק, מתחנן, שהורים יבינו.
בבקשה מכם, הורים יקרים, אם קיבלתם החלטה לתת לילדים טיפול תרופתי, לאחר שהרופא המומחה איבחן ADHD והמליץ על טיפול תרופתי, תעשו את זה "לפי הספר" ובעיקר לפי מה שכתוב ב"עלון לצרכן" על הכדורים (שימו לב לחלק המסומן):
שימו לב שאפילו על ה"עלון לצרכן" כתוב בצורה מפורשת שהטיפול התרופתי הוא חלק (!) מהתערבות כוללנית.
אנא הקפידו שאתם בוחרים אנשי מקצוע בעלי הכשרות מתאימות, ותזכרו שאין אמת אחת, אלא יש חיבור אחד. אם נניח לרגע בצד את הספרות והמחקרים המקצועיים אז אני בהחלט מאמין שבסופו של יום כל הורה יבחר עבור עצמו ועבור הילד שלו את הדברים שהכי מתאים לו, כל עוד לא מדובר כאן על משהו שיכול לייצר נזק. מה שכן, השתדלו לא לעשות יותר מדי ניסוי וטעיה, כי בסוף הילד יכול להתייאש, ושילד עם ADHD מתייאש אפילו טרקטור לא יצליח להזיז אותו ממקומו.
מזכיר לכם שאני כאן לרשותכם בכל שאלה, בקשה ועניין. אנא אל תהססו לפנות (ללא תשלום) ונוכל לעשות ביחד סדר בדברים: https://yotamw.co.il/free-consulting/
המשך יום מקסים ובטוח לכולנו,
יותם ויסקופ
מנחה בתחום ADHD, לקויות למידה וקשיי התנהגות
לפניות להתייעצות ללא תשלום – לחצו כאן
קרדיט תמונה: <a href='https://www.freepik.com/vectors/background'>Background vector created by rawpixel.com – www.freepik.com</a>
